הרומנים ומשטרת האופנה
יוצאי רומניה לא היו, מעולם, מעצבים של קווי אופנה מודרניים וצרכנים של מותגי לבוש. בשיכון בו גדלתי, ניתן היה, בנקל, לזהות את יוצאי רומניה, לפי
מהי ציונות / מאקמה מיוחדת ליום העצמאות
לסגור סתם ברז שדולף, לקחת טרמפ חייל עייף , ולא להישאר אדיש כשמשליכים אשפה לכביש. להיות תמיד בעניינים, להתנדב לצנחנים. האם כל אלה בכנות אינם,
המיליונים של סבא
היחסים בין אמא שלי, לבין סבתי, מצד אבי השתפרו משמעותית לאחר מותה של סבתא. לפתע, עם מעברה לעולם הבא, זכתה סבתי למחמאות מפי אימי, בעיקר
רוזה – חיה פוליטית
רוזה, שהייתה שכנה שלנו בשיכון בו גדלתי בפתח-תקווה, נחשבה כפאם פטאל. רוזה החליפה גברים, כמו שמוסקוביץ’ מהקומה השנייה החליף גרביים – שזה פעם בחצי שנה…
ואז בא שוטר
אימרה עתיקה, אומרת ש”שפת אם” נקראת כך, משום שבבית, רק האמא מדברת. בבית הורי, אמרה זאת הייתה נכונה בחלקה, מפני שאבא שלי, אמנם, דיבר מידי
אישתי “הפולנייה”
אילו הפולניות לא היו קיימות, לא היה צורך להמציא אותן!! בין אביה המנוח של אשתי לביני, שרר קשר אמיץ של שותפות גורל: שנינו נשואים לפולניות.
