לסגור סתם ברז שדולף,
לקחת טרמפ חייל עייף ,
ולא להישאר אדיש
כשמשליכים אשפה לכביש.
להיות תמיד בעניינים,
להתנדב לצנחנים.
האם כל אלה בכנות
אינם, בעצם, ציונות?
לתלות דגלון בתור קישוט
בערב יום העצמאות.
לקפוץ אל על מרוב שמחה,
אם הנבחרת שוב ניצחה
ללחוש בכותל “זה ביתי”
גם אם אתה אינך דתי.
האם כל אלה בכנות
אינם, בעצם, ציונות?
ואם אתה חוזר מחו”ל
ובמטוס רואה ממול
את האורות של ת”א
עם כל הפרברים סביב
ליבך הולם ממש כמו תוף
ואז אתה לוחש “סוף סוף”
האם כל אלה בכנות
אינם, בעצם, ציונות?
לקטוף זרי פרחים בגן,
אבל לא פרח שמוגן.
להירטב בגשם עז,
אבל במקום להיות נרגז
לזכור דבר כל כך פשוט:
“הגשם טוב לחקלאות”
האם כל אלה, בכנות
אינם, בעצם, ציונות?
ויש עוד אלף דוגמאות,
שמוחקות ת’מרכאות
מהתנועה והחזון
שמקורם בשם “ציון”.
כן, יש עוד דוגמאות, אין-ספור
שלפעמים קשה לזכור,
אשר כולם ובכנות,
פשוט מאוד הם ציונות…
