קהילת צ’רנוביץ – מאמרים

בשיא פריחתה של קהילת יהודי צ’רנוביץ פעלו בעיר כ-70 בתי כנסת. בראשית המאה ה – 21 נותרו מהם רק 26 מבנים ששימשו בעבר בתי כנסת, ורק

במשך מאה שנים, עד למלחמת העולם השנייה (1939) פעלו בצ’רנוביץ תשעה מו”לים ובתי-דפוס יהודיים. בית-ההוצאה ‘אקהארדט’ (1835-1892 ) פרסם בעזרת מומחים יהודים את התלמוד הבבלי

לכל אחד מארבעת הלאומים שחיו בצ’רנוביץ: רומנים, אוקראינים, גרמנים ויהודים, הייתה קבוצת כדורגל משלו. הקבוצה היהודית נקראה בשם: “מכבי צ’רנוביץ”. קבוצה זו זכתה פעמיים באליפות

מצ’רנוביץ יצאו סופרים ומשוררים יהודים רבים, אשר כתבו את יצירותיהם גם בגרמנית. המשורר, רוזה אוסלנדר, לדוגמה – ביטא בשיריו, בין השאר, את געגועיו לעיר ואת זכרונותיו

האמנציפציה העניקה ליהודים אפשרות להשתלב בחיים הפוליטיים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. תחת השלטון האוסטרי כיהנו בצ’רנוביץ שני ראשי עיר יהודים: בשנים 1905-1907 כיהן אדוארד רייס כראש העיר,

בשנת 1835 הוקם בית דפוס בשפה העברית בעיר, בשם: “אקהארדט”. הספר הראשון שהודפס בו, עוד בשנת הקמתו, היה הספר “טשרנוביצר-ש”ס”. עוד פרסם בית הדפוס את התלמוד הבבלי וחיבורים

היהודים הראשונים הגיעו לצ’רנוביץ, כאמור, כיוון שניצבה על נתיב המסחר שבין הים השחור לבין פולין, “הנתיב הטטרי”, ועצרו בה כדי לסחור. במהלך תקופת השלטון העות’מאני עסקו

מוסדות חינוך שהורו בגרמנית כחלק מכתב הסובלנות שהוחל ב-1789, נפתח בצ’רנוביץ בית ספר ששפת ההוראה שלו הייתה גרמנית והלימודים בו היו חובה. על מנת לכפות על

מתוך ספר “השאלות והתשובות משאת בנימין”, אשר נכתב ברומנית על ידי בנימין אהרון סלניק, ניתן להסיק כי לפני כניסת האוסטרים לבוקובינה, השפה שהייתה שגורה בפי