בפנתיאון אמרותיה האלמותיות של אמי, כמו “אמא תמיד צודקת”, זכה גם הדיבר “קח סוודר” – למקום של כבוד.
דיבר זה, שהושמע באוזני לראשונה על ידי אימי בשחר ילדותי, האריך ימים, עד לאחרית ימיה של אימי ז”ל, אשר נפטרה בשיבה טובה…
זמן רב לאחר שאנוכי חדלתי לומר לבנותיי – “קחו סוודר”, המשיכה אמי לומר לי “קח סוודר”, למגינת ליבי ולשמחתן של בנותיי, אשר אספו חומר הומוריסטי, אותו ביצעו במסיבות יום ההולדת שלי.
הדיבר “קח סוודר” נאמר על ידי אמי, ללא קשר לעונות השנה או לתנאי מזג האוויר.
לשיטתה – אין לצאת מהבית בערב ללא סוודר, גם אם חמסין בחוץ, שהרי מטבעו של החמסין שהוא נשבר בסוף.
באחד מערבי הקיץ החמים ואני בן 10, עמדנו בני הדודים ואנוכי לצאת למשחק בגינה.
או אז, פקדה עלי אימי בנחישות: “קח סוודר”.
מחאותיי על שאני הילד היחיד במולדובה ואולי ברומניה כולה, שמסתובב בערבי הקיץ עם סוודר, זכו לדברי ביטול מצד אימי, ואני מצטט: “נראה מה הם יגידו, כשהם יהיו חולים”.
באותו ערב קסום, החלטתי למרוד באימי ולברוח לגינה – ללא סוודר. אכן, מעשה הרואי.
למחרת האינצידנט עם הסוודר, קבענו – בני הדודים שלי ואנוכי – לשחק כדורגל, בשעה שלוש אחר הצהריים.
כאן נכנסת לתמונה תפיסת עולם נוספת של אימי, לפיה, ילד שלא ישן בצהרים – לא גדל.
הקושיה הלוגית, שהעליתי בפני אימי, הכיצד בני הדודים שלי, שאינם ישנים בצהרים – גבוהים ממני, זכתה לתגובה, לא פחות לוגית, מטעם אימי: (ציטוט)
“אם לא היית ישן בצהרים, לא היית מגיע גם לגובה שיש לך”.
כנגד ארגומנט כזה אי אפשר להתווכח…
כדי לשמור עלי לבל אברח, נהגה גם אימי לנום בצהרים בחדר.
למחרת “מרד הסוודר” לקראת משחק הכדורגל, תכננו, בני הדודים שלי ואנוכי, שאמרוד פעם נוספת באימי, אמלט מהחדר בו הייתי אמור לנום את שנת הצהרים שלי יחד עם אימי, מיד לאחר שאימי תירדם ואצטרף למשחק הכדורגל, בשעה שלוש.
הכל תוכנן לפרטי פרטים, עד אשר נזכרתי, לפתע, כי מכיוון שאני רגיל לישון בצהרים, אני עלול להירדם בחדר ולא להתעורר בזמן.
כמובן, שהפעלת שעון מעורר לא באה בחשבון, מהסיבה הפרוזאית, שצליל השעון היה מקים גם את אימי משנת הצהרים שלה, שכאמור, נמה אף היא בחדר שלי.
מה עושים? מוחי הקודח העלה רעיון יצירתי: קשרתי את רגלי בחוט ארוך שנמתח מרגלי עד לחדר הסמוך, בו נמצאו בני הדודים.
סיכמתי עם בני הדודים שלי, כי מידי רבע שעה, הם ימשכו בחוט מהחדר הסמוך, אנוכי אחוש במשיכת החוט הקשור לרגלי, ואתעורר מיד במקרה ואירדם.
בד בבד, הייתי אמור לאותת לבני הדודים שלא נרדמתי על ידי שעול יבש, כל אימת שימשכו בחוט.
זמן קצר לאחר שנשכבתי במיטה ובטרם נרדמה אימי, משכו בני הדודים בחוט מהחדר הסמוך ואנוכי השתעלתי.
כנראה שהסיטואציה לפיה הם מושכים בחוט בחדר אחד ואנוכי משתעל בחדר השני, מצאה חן בעיני בני הדודים, אשר תחת למשוך בחוט מידי רבע שעה, כמוסכם מראש, החליטו למשוך בו – כל כמה שניות … הם משכו ואני השתעלתי.. הם משכו, ואני השתעלתי… וחוזר חלילה – כל עשר שניות…
או אז, קמה אימי וסטרה לי סטירת לחי מצלצלת, תוך שאמרה בקול רם: “אמרתי לך אתמול לקחת סוודר?! אמא תמיד צודקת!!”
