מאיר

בקיץ 1965 זכתה עיר נעוריי, פתח תקווה ,לארח את טורניר הכדורעף של המכבייה השביעית.

כנער מתבגר באותה תקופה, היה הכדורעף עבורי אחד משני התחומים המרכזיים בחיי. התחום השני לא היו הלימודים…..

למשחק הגמר של הטורניר, העפילו נבחרות ישראל וברזיל.

בנבחרת שלנו שיחקו שחקנים, אשר עבורנו, שחקני הנוער, עצם הזכרת שמם גרם לנו רטט קל וברק בעיניים.

לאחר שנבחרת ישראל הפסידה במערכה הראשונה של משחק הגמר, הוחלף הפליימקר (המגיש) של נבחרתנו ולמגרש עלה שחקן מחליף, נמוך יחסית, צנום  ובלתי מוכר לחלוטין לקהל הצופים במגרש.

הכרוז הכריז, כי שמו של השחקן המחליף הוא – מאיר רול, המשחק בקבוץ נען.

האנונימיות של מאיר רול, מבנהו הצנום והעובדה שהוא שיחק בקבוץ נען, בעוד שכל הכוכבים הגדולים של נבחרתנו, שיחקו אז בעמק חפר (המעפיל, עין שמר, העוגן), יצר בקרב הצופים חוסר אמון ואף התמרמרות, על עצם שיתופו במשחק, במקומו של שחקן ידוע ומוכר.

לאחר שתי נגיעות של מאיר בכדור, הושלך הס בקהל. לפתע, מאיר רול הצנום והאנונימי, שינה את מהלך המשחק, ובדרך מיוחדת ומתוחכמת הוביל את הנבחרת לניצחון מוחץ באותה מערכה.

הייתי מוקסם מביצועיו של מאיר, ממקצועיותו, מכישרונו ומהדרך בה עודד את שאר השחקנים.

על קומתו הנמוכה יחסית, חיפה מאיר בטכניקה הנקנית באימונים קשים ובחכמת משחק שגרמו לי התפעלות, השראה ומקור לחיקוי במשך שנים רבות בהן שיחקתי כדורעף בליגות הבכירות.

זמן מה לאחר המכבייה, חקרתי וגיליתי, שמאיר רול עלה מרומניה בשנת 1964 בהיותו בן 20, ומיד לאחר עלייתו הוזמן לשחק בנבחרת ישראל – עימה אף יצא למסעות בחו”ל.

טוראי מאיר (מרצ’ל) רול, לוחם חטיבת גולני, נפל עם פרוץ מלחמת ששת הימים, ביום ה-6 ליוני 1967, בקרבות על שחרור ירושלים, באבו – טור.

אף שלא הכרתי את מאיר, חשתי אבל וכאב עמוק כאילו שאדם קרוב לי ביותר נפל.

אינני חסיד של “אבל ציבורי” . עצרות אבל המוניות אינן מדברות אליי.

בעיני, “התייחדות” עם חלל, מקורה בשורש “יחיד” ולא “יחד”.

מזה שנים רבות, בערב יום הזיכרון, אני נוהג לצאת למסע רגלי לאורך הירקון, ולהעלות בזיכרוני, אחד לאחד, את ידידיי ומכריי שנפלו במלחמות ישראל. הרשימה, למרבה הצער, ארוכה….ארוכה מידי….

בין הנופלים איתם אני מתייחד בדרכי המיוחדת, ניצב במקום של כבוד אותו עלם צעיר, צנום וצנוע, אשר במשך 3 שנותיו האחרונות, התנתק מארץ מוצאו- רומניה, עלה לישראל, לבש את מדיה הלאומיים של מדינתנו בכדורעף, ונפל במלחמה על שחרור בירתנו כלוחם בחטיבת גולני ביום הראשון של מלחמת ששת הימים.

מעט אנשים שהכרתי בחיי – השאירו עלי רושם כה עז, כפי שהשאיר עלי מאיר רול ז”ל, שאותו מעולם לא הכרתי.

יהיה זכרו ברוך!