סיפורה של קהילת קמפולונג מולדובנסק בשואה

יחס הכובשים הגרמנים והרומנים כלפי היהודים היה קשה ביותר.
על פי צו שניתן בקמפולונג ב- 10 לאוקטובר 1941 , הוחלט לגרש את כל יהודיה לטרנסניסטריה.

בתי הכנסת נשדדו, ספריית רב העיר – משה יוסף רובין, נשרפה והוא סירב לחתום על מסמכים המאשימים אותו באיסוף חומרי נפץ (הוא היגר לאחר המלחמה לארצות הברית).
נשארו בעיר רק יהודים בודדים – ביניהם אסיר אחד, הרוקח פרידמן אברהם ואשתו, מפני שלא מצאו לו מחליף ושניים אחרים. לאחר זמן מה גורשו גם הם.

הגירוש הגדול בוצע ב-12 באוקטובר 1941 (הושענא רבא)
: האזרחים היהודים נדרשו להתייצב בתחנת הרכבת ולהיכנס לקרונות משא להובלת בהמות שנסעו עד קרוב לנהר הדיינסטר.

תושבי קמפולונג הגיעו ברובם הגדול לגטו שארגורווד
הודות ליוזמתם של ד”ר שאואר וד”ר טייך שאספו כסף מהמגורשים, ושכרו באמצעותו משאיות גרמניות אשר הובילם לגטו קרוב יחסית למוגילב.

חלקם הגיעו לזמרינקה, לגטאות: מורפה, קופייהורוד ולוצ’ינץ.
היו שנשארו במוגילב פודולסק או התפזרו לגטאות אחרים.
אנשים איבדו את חייהם מרעב, מחלות ומגיפות, הוצאות להורג ועוד
.

 

(* מקור: המכלול)