מרקולשט

במקור בהקמתו בשנת 1837 היה יישוב יהודי שהתקיים עד להשמדת תושביו בעת השואה. 
תושבי הכפר מרקולשט היו חקלאים יהודים.

אנטישמיות – 
עולה כי תמיד היה קיים מתח מסוים בגלל האווירה האנטישמית ברוסיה בכלל ובאזור זה בפרט.  העניין ניכר בשנת 1903 ובשנת 1905 כאשר היו פוגרומים בקישינב ובאזורים אחרים ברוסיה. 
בשנת 1905 לא חששו התושבים מכלום.
התקבל מברק בו הייתה הודעה שקבוצת חוליגנים בדרך אליהם לבצע פרעות. כולם נלחצו – נשים וילדים רבים הסתתרו בשדות ואילו הגברים התארגנו להגנה עצמית. 
עד מהרה התגלה כי המברק הביא חדשות כוזבות.

בשנת 1917 הכוחות האוקראינים במאחז ארגנו מס’ התקפות על היישוב שכללו שוד והרס.  הם הודיעו למעשה על ליל התפרעויות בהגנת הצבא. 
החקלאים המקומיים פרצו לחנויות במרכז הכפר והשחיתו אותן. 
אנשי המושבה עצרו את הפורעים למחרת עם קבוצת צעירים יהודים חמושים שהיו חלק מיחידת ההגנה העצמית.

כשהרומנים הגיעו בשנת 1918, מרקולשטי הייתה אחת המושבות שסבלו מעט מאוד.
בניגוד להתנחלויות אחרות, לא היו ניסיונות להתנגד למשטר החדש, ובכל זאת, בהתחלה היה שלטון צבאי כבד.  הצבא מינה מפקד מקומי שהחרים אוכל ומוצרים אחרים והתושבים נזקקו לאישור מיוחד כדי לצאת מהאזור.

הייתה אווירה אנטישמית במשטרה ואצל פקידי ממשל אחרים. 
לאחר הבחירות המקומיות, המפלגה הזוכה אירגנה תעמולה אנטישמית בכפרים הקטנים.  אלו שהיו בעלי זכויות הצבעה ביישוב צורפו לאזורים כפריים רחוקים כדי שהיהודים לא ישפיעו על ההצבעה.  ההצבעה הסודית תמיד הציגה זכייה למפלגת השלטון ומכיוון שההצבעה היהודית לא נכללה, הנציג שנבחר היה אנטישמי.

ב – 1930 נפקדו בו 2,319 יהודים.

בשנת 1936 הגיעו נציגי קוזה למרקולשטי והצטרפו אליהם איכרים מהכפרים הסמוכים. לאחר סידור ממושך של תוצאות בחירות, קיימת כעת תעמולה גלויה.  הצעירים היהודים התנגדו לעולים החדשים וגרמו לכישלונם.  האיכרים והפורעים ברחו לצד השני של הנהר ואירוע זה אף דווח לבתי המשפט.

אירוע נוסף התרחש במחצית השנייה של שנות השלושים, כאשר היה צורך להוכיח אזרחות. 
יום אחד החליט שופט מקומי לבטל תושבים מקומיים רבים ממרקולשט מרשימת האזרחות למרות שהוריהם וסביהם נולדו שם.  לאחר מאמצים רבים החלטה זו בוטלה – לאחר תשלום שוחד…

(** מקור: פנקס הקהילות)