בן דודי ואנוכי נוהגים לצאת מידי פעם לטיולים ברומניה, לאחר שנשותינו החליטו, חד משמעית, שאת השופינג הן מעדיפות לעשות במערב.
בחודש אוגוסט האחרון, ביקרנו בטרנסילבניה ובין השאר השתכנו בפנסיון בהרי הקרפאטים – עליו המליצו לנו מראש.
כבר עם הגיענו לחדר שלנו בפנסיון, חשנו אווירה חמה… המזגן לא עבד.
פניתי למשרד הקבלה – שם הבטיחו לי, כי טכנאי המזגנים יגיע מיד.
כעבור שתי דקות הגיע אלינו ילד בן עשר בשם ניקו, אשר הציג עצמו כטכנאי המזגנים. ניקו בדק את המזגן וכעבור דקה, איבחן במיומנות את הבעיה של המזגן והודיע לנו: “המזגן מקולקל”… בכך הסתיים טיפולו המסור של ניקו במזגן.
ביקשנו לעבור לחדר אחר בפנסיון, אך הבהירו לנו שהמעבר לא יועיל, מאחר והחדר שלנו הוא החדר היחיד בפנסיון שיש בו מזגן.
כדרך הטבע, בן דודי ואנוכי התחלנו לפנטז על השלג וראו זה פלא – תוך דקות התגשם חלומנו וקיבלנו שלג… על מסך הטלוויזיה, בעת שהפעלנו אותה.
שוב פניתי לקבלה, שוב הבטיחו לשלוח את טכנאי טלוויזיה, שוב הופיע ניקו בן העשר, ושוב לאחר בדיקה קצרה הוא הודיע לנו, שהבעיה של הטלוויזיה דומה, באופן מפתיע, לבעיה של המזגן, דהיינו שגם הטלוויזיה מקולקלת.
על מנת לצנן את האוויר והאווירה, החלטנו, בן דודי ואנוכי, לטבול בבריכה הנפלאה שתמונתה מופיעה באתר האינטרנט של הפנסיון.
הבריכה, אכן, נראתה נפלא, מטופחת ומרווחת. היה בה רק פגם קטן: לא היו בה מים.
מסתבר, שמספר ימים לפני הגיענו לפנסיון, טבע אחד האורחים בבריכה, ובעלת הפנסיון נקטה בפתרון רדיקלי למניעת טביעות ותביעות עתידיות: הוצאת המים מהבריכה.
ריקון הבריכה ממים איפשר, בין השאר, למציל של הבריכה לנטוש את תפקידו כמציל ולהתרכז בתחום שבו הוא באמת מקצועי – קרי – תיקון הטלוויזיה והמיזוג בפנסיון….
בהעדר מיזוג, טלוויזיה, בריכה ואינטרנט, החלטנו בן דודי ואנוכי, לעלות על יצוענו מוקדם ולהיות יצוענים מצטיינים.
המיטות (הנפרדות) בחדר שלנו היו בעלות דופן מעץ ובסיס מובנה מקרשים עליו הונח המזרן.
בשעות הלילה המאוחרות, הסתובבתי במיטתי ואז, ברעש מחריש אוזניים, התמוטטה המיטה שלי ואנוכי נתקעתי, בין דופן המיטה, לבין הקרשים שבבסיסה.
בן דודי, שנם את שנתו הערבה במיטה הסמוכה נבהל בהלה גדולה מרעש קריסתה של מיטתי והחל למלמל מילים, בשפה ששנינו לא מבינים. ראיתי את האפוקליפסה בעיניו. רציתי לחוש לעזרתו של בן דודי המבוהל, אך לא הצלחתי להיחלץ מהמיטה.
הייתה זאת מיטה משונה, שכמעט גרמה למיתה משונה.
כעבור זמן, ביקשתי מבן דודי להושיט לי יד ולמשוך אותי מתוך המיטה – החוצה.
למרבה הצער, מעוצמת המשיכה, במקום שאני איחלץ החוצה, בן דודי נפל עלי בתוך המיטה שלי.
או אז, הופיעה בפתח חדרנו בעלת הפנסיון, שאף היא נבהלה מרעש הקריסה של מיטתי ולנגד עיניה המשתהות של בעלת הפנסיון נתגלה חזיון סוריאליסטי:
שני גברים מבוגרים, רוכנים איש על רעהו, בתוך מיטה שבורה, תוך ביצוע תנועות גוף משונות… לך תסביר לה עכשיו שזה לא מה שהיא חושבת… והסיבה לקריסת המיטה הייתה שונה מזאת שחולפת בראשה הכחול…
למחרת, ביקרנו במצודה של העיירה אלבה יוליה.
במצודה מצוי חדר בו הוחזק ועונה הוריה (HORIA), מנהיג מרד האיכרים ברומניה במאה ה-18. HORIA הגיבור לא הסגיר את חבריו למרד, חרף העינויים הקשים שעבר במשך שנה במצודה.
במוחי חלפה המחשבה, שאילו HORIA הוחזק בפנסיון שלנו שעתיים, לא רק שהוא היה מסגיר את כל חבריו למרד, אלא שהוא אף היה מדכא במו ידיו את המרד, שבראשו הוא עמד ומוציא את עצמו להורג!!
