הבחירות ברומניה הקומוניסטית היו – חופשיות וחשאיות.
חופשיות – מפני שביום הבחירות האזרח היה יכול לבחור באופן חופשי אם ללכת להצביע או להיחקר על ידי הסקוריטטה למה הוא לא הלך להצביע.
חשאיות – מפני שמי שבא להצביע לא ידע מה שמו לו במעטפה שהורו לו לשים בקלפי.
למנהיגים ברומניה הקומוניסטית היה חשוב מאד שאחוז ההצבעה יהיה בסביבות 90%.
כילד, מעולם לא הבנתי מדוע למנהיגים בבוקרשט היה חשוב שאחוז ההצבעה יהיה גבוה, כאשר את רוב ענייניה של רומניה הכריעו במוסקבה.
עם עלייתו של ניקיטה חרושצ’וב לשלטון בברית המועצות, הודיע לי אבא שאין לו ספק, כי בימי חרושצ’וב יגיע הקץ לקומוניזם. את זאת הסיק אבא מכמויות השיער שעל פני המנהיגים הקומוניסטים, שתמונותיהם עיטרו את קירות המשרדים הממשלתיים ברומניה הקומוניסטית: מארקס, אנגלס, לנין וסטאלין.
אבא טען שלמארקס היה שפם וזקן עבות ופרוע; לאנגלס השיער על הפנים פחת והיו לו שפם וזקן מסודר וקצר יותר מאשר למארקס; אצל לנין היה פיחות נוסף בשיער הפנים, שהסתכם בשפם וזקנקן קטן קטן; אצל סטאלין הזקן נעלם לגמרי ונשאר רק שפם. אז הגיע “הלוק” של חרושצ’וב – אשר היה מגולח למשעי וגם קרח לחלוטין.
לאחר היעלמו של השיער אצל חרושצ’וב ובהיעדר אפשרות תיאורטית להפחתת שיער נוספת, סבר אבא שאחרי תקופתו של חרושצ’וב יבוא הקץ לקומוניזם..
נחזור לתהליך הבחירות ברומניה הקומוניסטית.
אבא סיפר לי, שביום הבחירות, כאשר הוא הגיע לחדר בו היה מוצב הקלפי, היה עליו למסור את תעודת הזהות שלו לוועדת הקלפי ואז למען הנוחות של האזרח שבא להצביע, היה איש הסקוריטטה במקום מלווה את המצביע אל מאחורי הפרגוד בו היה מצוי הקלפי.
איש הסקוריטטה האדיב, גם דאג באדיבותו, שהמצביע לא יישאר, חלילה, לבד במערכה, אירח חברה למצביע מאחורי הפרגוד, ואף סייע למצביע בהכנסת הפתק לקלפי.
לנוכח מחווה זה, שאל אבא את איש הסקוריטטה – לשם מה יש צורך בפרגוד.
האיש השיב, שלפעמים חלון החדר פתוח, ועל כן, הפרגוד נועד למנוע מהרוח לפזר את פתקי ההצבעה הזהים והאחידים.
אכן, הייתה התלבטות קשה למצביע: האם לשים בקלפי את הפתק עם שם המנהיג שבחבילה מימין או לשים בקלפי את הפתק עם שמו של אותו מנהיג שבחבילה משמאל. ההתלבטות הנ”ל הייתה התלבטותו המהותית היחידה של המצביע בין ימין לשמאל.
כאשר עליתי ארצה הייתי המום מפלאי הדמוקרטיה, ממערכות הבחירות ומריבוי המפלגות. היו מספר נקודות הצבעה – בהן מספר המפלגות שהתמודדו בבחירות, עלה על מספר המצביעים.
הדמוקרטיה בארץ כל כך מושרשת שבבני ברק אפילו המתים מצביעים.
אסיים במשאלה אישית: לאחר המהפכה ברומניה והנהגת בחירות חופשיות שם, יש לי חלום קטן: הלוואי שכמו ברומניה גם אצלנו יהיה, סוף, סוף ראש ממשלה “רומני”….
