גילוי דעת

אני, משה ז’יטון, מפקד כוחות המהמרים הישראלים שפועלים בחו”ל, מפרסם  גילוי דעת זה, לתפארת מהמרי ישראל בנכר, הפועלים מעבר לגבולות המדינה  בבתי קזינו אפלים, ברחבי העולם, ומחרפים נפשם אל מול גובי חובות אלימים ואכזריים, ולתפארת מדינת ישראל.

לפני שנים רבות, הצטרפתי לכוחותינו באנטליה היינו שם חלוצים. במו ידנו  הקמנו את הישוב היהודי במקום.

לא היה שם כלום – בקושי בית מלון ישן, עוד מתקופת התורכים. חיינו על “בד אנד ברקפסט”. כל היום אכלנו את הסנדווצ’ים שהכנו בארוחת הבוקר!!

האמונה במזל בערה בעצמותינו, לחמנו בעוז למען ביסוס אחיזתנו במלון, כאשר התורכים העויינים ניסו לגרש אותנו מהמלון,  בגלל שעשינו מנגל בחדר, לא נכנענו. השבנו אש.. יצאו אש ותימרות עשן מהמנגל… לחמנו מול התורכים במלון עד פיסת המגבת האחרונה… כל פעם שעשו לנו ברז, פירקנו להם את הברזים והבאנו ארצה.  פעלנו לפי השיטה: “להרוג תורכי ולנוח”.

לצערי היו גם נפגעים בשטח, אני, אישית חטפתי באנטליה כדור ברגל… מאז אני לא משחק יותר סנוקר…

פעם, בדרך מישראל לאנטליה עברתי אירוע טראגי: איבדתי את אישתי.. בדיוטי פרי. מה טראגי? – מצאתי אותה…

לחמנו בכל המלחמות נגד התורכים. לא רק במלחמות השתתפתי, אלא גם בכל המבצעים: “מבצע שבע בירות ב-5 ימים”; מבצע “הכל כלול”, מבצע הנקודות של ויזה… הכל.

לאחר שכבשנו את המלון באנטליה, הכל היה בסדר: הקמנו את ביתנו באנטליה, אחרי שפינו אותנו מביתנו בישראל… בגלל החובות של ההימורים באנטליה.

נקלטנו היטב במקום; שתי הבנות שלי –  אן ו-טליה נולדו באנטליה. הכל היה מצוין, עד שפתאום, עלה ארדואן לשלטון. מאז שארדואן שולט שם הפכנו לפליטים. עשו לנו גירוש ספרד מתורכיה.

חלק מאיתנו עבר לוורנה… בהתחלה, עולי ורנה מאד הצליחו. אחד מהמארגנים של ההימורים בוורנה אפילו נהיה חבר כנסת בישראל… הלך לו קלף…. ג’וקר…

אבל בינינו, ורנה זה לא מקום לגדל ילדים… אין תרבות.

גם יש גזענות – בוורנה: כל ג’ק הוא בלק…

אני ומשפחתי בחרנו לעלות לבוקרשט. איזה אנשים!! איזו עיר!! איזו תרבות!! לישראלים כאן יש כבר הימנון: “בוקרשט” של עומר אדם. כל המדינה שרה את זה. לקח לנו זמן להבין שבוקרשט ובודפשט זה שתי ערים שונות.

עבורנו – בוקרשט היא נחלת אבותינו: גם את אבא שלי ואביו של אישתי הבאנו לכאן.

אנחנו מסתדרים פה יפה מאד: עובדים 8 שעות בהימורים, עושים הפסקה, נחים ואז יוצאים בערב עם האישה לבלות בקזינו.

בבוקרשט אפילו למדתי כמה מילים ברומנית: קרופייה, רולטה, פול אס…

אני רוצה שכולם ידעו, שהמאחז שלנו בבוקרשט הוא איתן .. איש לא יזיז אותנו מכאן. מי שמוותר היום על – CALEA VICTORIEI – יוותר מחר על ירושלים.

בבוקרשט הקמנו את ביתנו בקזינו של המלון… סליחה, במלון של הקזינו.

לא נהמר על עתידנו!! אנחנו מרגישים כאן כמו בבית: לא פלא, גם הקזינו וגם המלון שייכים לישראלים.

מהמלון והקזינו בבוקרשט אף אחד לא יגרש אותנו.. כי יהודי לא מגרש יהודי!!