רק לאחר הגיעי ארצה מרומניה, כילד, הבנתי על דרך ההשוואה עד כמה הרומנים גאים באופן המילולי.
כך למשל, מלכי רומניה מכונים בשמות סופרלטיבים למופת:
מיחאי “האמיץ” – MIHAI VITEAZU
שטפאן “הגדול” – STEFAN CEL MARE
ראדו “היפה ” – RADU CEL FRUMOS
אמיץ, גדול, יפה … איזה יופי!!
לעומת זאת, שמות המלכים שלנו מהתנ”ך כאילו זקוקים לפרטים נוספים.
לדוגמא: המלך אחז … בסדר – אז הוא אחז. … אבל מה הוא אחז – לא כתוב. אין פרטים.
או המלך אסא – בנו של המלך אביה … בסדר אסא, אסא, אבל מה עשה אסא ואביו – אביה?… אין פרטים.
עם הגיעי ארצה, גם שמתי לב, שמבחינה מילולית, הרומנים הלכו על גדול גם בשמות האתרים שלהם. אצלם הכל גדול.
למשל הערים – “המרחץ הגדול” –BAIA MARE או הכפר הגדול – SATUL MARE – הכל גדול!!
אנחנו הלכנו על המינימום: קריית שמונה, באר שבע ושיא השיאים גבעת השלושה – בשביל שלושה אנשים הקימו יישוב ועוד על גבעה … זה צחוק מעבודה.
גם שמתי לב כילד, שלהבדיל מהרומנים, בישראל הלכו על הצמצום גם בשמות של השדות, בעוד שהרומנים הלכו על גדול: אחת הערים ברומניה נקראת – CIMPULUNG – שפירושה “השדה הארוך”.
אצלנו בשמות השדות יש צמצום: שדה בוקר – זה מוגבל: למה רק בוקר? בערב זה סגור?!
הרומנים הלכו בגדול גם על האופטימיות והנעורים שלהם בכל הקשור לשמות האתרים: בבוקרשט יש אתרים עם שמות של נעורים: פארק הנעורים (PARCUL TINERETULUI ), או שדרות הנעורים (BULEVARDUL TINERETULUI)
בישראל לכפר הכי גדול קוראים: “סבא”. מה זה צריך להיות?!
כילד שמתי לב שרק בדבר אחד עברנו את הרומנים – הכוונה לפסימיות: לים הפסימי ביותר ברומניה קוראים: “הים השחור” – בגלל הצבע.
בישראל הלכנו על הקיצון – ישר קטסטרופה: “ים המוות”. מישהו בכלל טבע בים המוות? הרי כולם צפים שם בגלל המלח. אז למה הפאניקה.
הכי נדהמתי בעת עלייתי ארצה מהכינוי של רומניה וישראל.
הרומנים קוראים למדינתם מולדת (PATRIA ). אנו קוראים לישראל – “מכורה”.
למה מכורה? למה למכור ?! במחשבה שנייה, ייתכן שהיום השם דווקא מתאים בגלל השחיתויות בארץ…
