צ’רנוביץ (ברומנית: Cernăuţi, “צֶ’רְנַאוּץ”) היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה השוכנת על גדת נהר הפרוט, סמוך לגבול עם צפון רומניה, כ-650 ק”מ דרום־מערבית לבירה, קייב. שטח העיר כ – 150 קמ”ר.
צ’רנוביץ הייתה למשך כמעט מאתיים שנה בירת חבל בוקובינה תחת שלטון אוסטרי ואחר כך רומני. כיום היא עיר מודרנית עם מבנים ארכעטקטונים יפים, פסלים, אנדרטאות, פארקים ירוקים וכיכרות רבות.
ראשיתה של העיר במבצר עתיק מתקופת הרוס של קייב ושמו: Chern”שחור”. המבצר שכן על הגדה השמאלית של נהר הפרוט, בגבולה הדרומי של ווהלין ונקרא “שחור” בשל צבען הכהה של חומותיו והאדמה השחורה הפורייה שסביבו.
בשנת 1259 הרסו הכובשים המונגולים את המבצר. בעקבות הכיבוש התפתח היישוב במיקום אסטרטגי נוח יותר, על הגדה הימנית של נהר הפרוט.
בין השנים 1359-1774 הייתה צ’רנוביץ חלק מנסיכות מולדובה.
צ’רנוביץ מוזכרת לראשונה בכתובים ב – 08.10.1408 במכתב מהשליט אלכסנדר הטוב לסוחרים בלמברג ותאריך זה נחוג מידי שנה כ”יום העיר”.
ב – 1457 נהפכת צ’רנוביץ עיר מסחר מרכזית. העיר נהרסה מספר פעמים בתקופה העותומאנית ומ – 1774 ועד 1919, שלטה בה אוסטריה במסגרות מדיניות שונות, והעיר הייתה לבירת ארץ הכתר, בוקובינה. חלק ניכר מבתי העיר שסגנונם אירופי עתיק, מקורם בתקופה זו, הנחשבת בעיני תושבי העיר ל”תור הזהב”. לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1918, ממלכת רומניה עוברת לשלוט בצ’רנוביץ ובסביבתה עד לשנת 1940 – עת תופס הצבא האדום את העיר והיא מסופחת לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית השייכת לברה”מ.
עם תחילת הפלישה הגרמנית לברה”מ במלחה”ע השנייה, תופסת רומניה את השליטה בעיר וברוב אוקראינה הדרומית. לאחר הצלחת הצבא האדום בהדיפת צבאות מעצמות הציר, שבה העיר ב – 1944 לשליטה סובייטית.
מ – 1950 הידלדלה במהירות האוכלוסייה הרומנית בצ’רנוביץ ונהייתה מיעוט. כשהסובייטים השתלטו על בוקובינה, נמלטו רומנים רבים לרומניה או שגורשו לסיביר. החל מ – 1991, עם קריסת ברה”מ, שייכת העיר לאוקראינה העצמאית והמיעוט הרומני בעיר ממשיך להצטמצם, בשל התבוללות תרבותית והגירה לרומניה.
במפקד האוכלוסין משנת 2001, מנתה אוכלוסייתה 240,621 נפש שהורכבה מ-65 קבוצות אתניות שונות, כאשר העיקריות שבהן: