אין ספק, שקיימים הבדלים עצומים בין הספורט ברומניה לבין הספורט בישראל.
לעולם לא אשכח, את המתעמלת הרומנייה המדהימה, נדיה קומנצ’י, שבאולימפיאדת מוסקבה – 1980, זכתה במדליות זהב בתרגיל הקורה ותרגיל הקרקע.
באותה אולימפיאדה, במוסקבה 1980, השתתפה גם מתעמלת ישראלית, שאומנם לא זכתה במדליות זהב בתרגילי קורה וקרקע, אך המציאה סגנון חדש בהתעמלות: בעת שהישראלית ביצעה את תרגיל הקורה, היא כל הזמן נפלה מהקורה עד כי לבסוף, היא ביצעה את תרגיל הקורה – על הקרקע.
בדרך גאונית זאת המציאה הישראלית סגנון חדש בהתעמלות: תרגיל קורה קרקע…
בשנות השישים הערצתי את הקופצת לגובה הרומנייה – יולנדה בלאש, שזכתה במדליות אולימפיות ואליפויות עולם.
האתלטים הישראלים מעולם לא הצליחו להתבלט בקפיצה לגובה או בקפיצה לרוחק ויש סיבה לכך: אין בישראל אצטדיון כלשהו שיש בו בור קפיצות, כי ברגע שמתחילים לחפור בור קפיצות באצטדיון מיד צצה הפגנה של חרדים, הטוענים שיש להפסיק את החפירה כי בבור יש בית קברות יהודי עתיק…
ענף נוסף בו הצליחו הספורטאים הרומנים הרבה יותר מהספורטאים הישראלים, הוא ענף “הרמת משקולות”.
יש לזקוף את חוסר הצלחתם של הישראלים בענף הרמת המשקולות לכך, שכל מרים משקולות ישראלי הוא, אומנם, ספורטאי אבל בראש ובראשונה הוא אדם לוגי: בכל תחרות בינלאומית הוא רואה כיצד כל המתחרים הזרים מתאמצים להרים את המשקולת וכעבור 5 שניות, הם מחזירים את המשקולת, בדיוק, לאותו מקום, בו היא הייתה קודם.
אז בשביל מה להרים? עדיף שהמשקולת כבר תישאר שם. הרי המשקולות זה דבר כבד… אז בשביל מה להזיז? אפשר לחטוף מזה קילה (בקע)..
לדעתי, הישראלי המצוי מוכן להרים דברים כבדים, רק על מנת לאפשר לעוזרת לנקות את הרצפה, מתחת לדברים הכבדים האלה…וזה במקרה והעוזרת ישראלית.
אם היא עובדת זרה – שתרים בעצמה!
כבר ראינו שאם ישראלי מרים דבר כלשהו – לבסוף, זה נגמר לא טוב.
הנה דוגמא: דנה אינטרנשיונל הרימה על במת האירוויזיון פסלון שהוענק לה שם ומייד השתטחה על הבמה… וזה יכול היה להיגמר גרוע יותר: דנה הייתה יכולה לחטוף, חלילה, קילה (בקע).
גם בכדורסל יש הבדלים גדולים בינינו לבין הרומנים.
לאחרונה, ביקרתי ברומניה וראיתי משחק כדורסל של סטיאווה בוקרסט.
זה היה מדהים: כל הכדורסלנים של סטיאווה – רומנים.
בישראל, כל שנה, קבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב מגיעה לשלב ההצלבה. למה הצלבה? כי כל השחקנים, במכבי, מצטלבים חוץ מהרכז הנמוך שהוא יהודי…
גם בכדורגל יש הבדלים, משמעותיים בין רומניה וישראל: ברומניה, רוב הכדורגלנים הטובים משחקים בבית ופעם בארבע שנים, הם יוצאים למונדיאל. בישראל, רוב הכדורגלנים הטובים משחקים בחו”ל וכל ארבע שנים, במונדיאל, הם נשארים בבית….
למרות כל הקיטורים, אי אפשר להתעלם מהעובדה, שיש גם אצלנו מצוינות ספורטיבית, הספורטאים המצטיינים בישראל הם – דווקא – הפוליטיקאים.
חלקם של הפוליטיקאים, בישראל, מצטיינים בחתירה (“חתרן בלתי נלאה”), וחלקם של הפוליטיקאים מצטיינים באתלטיקה… כן, כן – באתלטיקה : יש חברי כנסת שהיו אלופים בריצה: דרעי ריצה שלוש שנים; פלאטו ריצה חצי שנה, הירשזון ריצה 4 שנים… אלופים בריצה….
יש גם חברי כנסת שאוהבים לשחק טניס שולחן. זה ענף הספורט היחיד בו הם יכולים לסגור עניינים “מתחת לשולחן”….
