מצ’רנוביץ יצאו סופרים ומשוררים יהודים רבים, אשר כתבו את יצירותיהם גם בגרמנית.
המשורר, רוזה אוסלנדר, לדוגמה – ביטא בשיריו, בין השאר, את געגועיו לעיר ואת זכרונותיו ממנה.
אחרים כגון פאול צלאן, לדוגמה, שנודע בשירו: “פוגת המוות” תיארו את סבלם ואת חוויותיהם בשואה.
היו גם סופרים ומשוררים שכתבו ביידיש. הסופר היידישאי, אליעזר שטיינבארג כתב אלפון ומשלים רבים שראו אור במסגרת “הפדרציה לקולטורה האידית”. שטיינבארג ואיציק מנגר חיברו גם שירים, אשר נתפרסמו בכתב העת המקומי “צ’רנוביצער בלעטער”.
ב – 07.08.1944 הודיעו הרשויות באוקראינה על העברת התיאטרון היהודי-סובייטי מן העיר קייב לצ’רנוביץ. הסיבה הרשמית להעברת התיאטרון הייתה השריפה שכילתה את בניין התיאטרון בקייב.
אך העברת התיאטרון נבעה, ככל הנראה, מרצונן של הרשויות להפוך את קייב לעיר הומוגנית מבלי להיתפס כאנטישמית.
בתיאטרון הוצגו הצגות בנושאים יהודיים, כגון: ‘טוביה החולב’, בלווית מסרים סובייטיים.
התיאטרון נסגר בשלהי שנות ה – 40 בשל האווירה האנטישמית ששררה בברית המועצות באותה העת.
