בֵּסָרַבְּיָה היא חבל ארץ הסטורי במזרח אירופה שהיה שייך לרומניה ומוקדם יותר לנסיכות מולדובה. בשנת 1812 הוא סופח לאימפריה הרוסית ומיעוטו באוקראינה (כיום בירתה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו עם התפרקותה של ברה”מ לשעבר).
בסרביה נקראה על שם השליט הרומני, בסראב הראשון שלחם למען עצמאות ולאכיה מידי השלטון ההונגרי ושוכנת בין נהר הפרוט במערב לנהר הדניסטר בצפון ובמזרח והים השחור בדרום. שטחה של בסרביה כ- 45,600 קמ”ר, ברובו שטח מישורי בעל אדמה פורייה.
כאשר בסרביה הייתה שייכת לממלכת רומניה, היה מחולק חבל ארץ זה ל-10 מחוזות.
המחוזות שכיום נמצאים בשטחי אוקראינה: צ’טאטאה אלבה, חוטין, איזמאיל וסטרוזינץ.
המחוזות שכיום נמצאים בשטחי רפובליקת מולדובה: בלץ, קאחול, אורחיי, לאפושנה, סורוקה ובנדר.
העיר החשובה ביותר, קישינב, היא כעת בירת רפובליקת מולדובה.
על פי הסטטיסטיקה הרוסית הרשמית, בשנת 1897 היו בבסרביה 1.935.412 תושבים, כאשר 920.919 מתוכם היו רומנים (47,6%), 19% אוקראינים,
11% יהודים, 8% רוסים, והיתר: בולגרים, סרבים, צ’כים, גרמנים, טורקים, טטרים, פולנים ואחרים.
מאמרים
ישיבות בסרביה
מאת: הרב ד”ר מנחם מ. ברייאר צביון מיוחד לו לישוב היהודי בבסרביה, ה”קרן בן שמן” הרוסי, ותפקיד מיוחד לו בחיי הרוח היהודיים ברומניה החל משנת
יהודי בסרביה בתוככי ברה”מ בזמן המלחמה ולאחריה
בתוככי ברית-המועצות בזמן המלחמה (יולי 1941 ועד מארס 1944 ואילך) הפליטים ב22- ביוני פתחו צבאות גרמניה במלחמה על ברית-המועצות. תוך שבועיים-שלושה כבשו ביחד עם הצבא
יהודי בֶּסַרַבִּיָה תחת השלטון הסובייטי במלחמת העולם השנייה (1945-1940)
בסרביה – ועיקר אוכלוסייתה מולדאבים – הייתה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה חלק מהאימפריה של רוסיה הצארית. המיעוט היהודי בבֶּסרביה, שמנה למעלה מ- 200,000 נפש
יהודי בסרביה
בשנת 1889 חיו בבסרביה 180,918 יהודים = כתשיעית מתוך סך כל האוכלוסייה שמנתה 1,628,867. האוכלוסייה היהודית גדלה בהתמדה, ובשנת 1897 כבר היו 225,637 יהודים מתוך
קווים לדמותה של יהדות בסרביה חלק א’
יהדות בסרביה, אחד השבטים החשובים ביהדות מזרח אירופה, הופיעו באזור זה כבודדים וקבוצות באמצע המאה ה – 17. אמנם יש סברה שעוד בתקופה מוקדמת יותר
סרטונים












