חסידות דז’ היא שושלת חסידית, הקרויה על שם העיר דז’ – בה נוסדה.
כיום מכהנים באדמו”רות מספר צאצאים של השושלת, אך לאף אחד אין חצר של ממש.
מייסד השושלת היה רבי יחזקאל פנט, מחבר הספר “מראה יחזקאל”.
פנט נולד בעיירה ביליץ שבשלזיה לרב יוסף ולבריינדיל בשנת 1783, למד בלייפניק אצל הרב ברוך פרנקל תאומים ובפראג בפראג אצל הרבנים: יהודה לייב פישלס, שמואל לאנדה ואלעזר פלקלס ובקלויז של לינסק אצל הרב מנחם מנדל רבין – רבה של לינסק.
את דרכי החסידות למד אצל החוזה מלובלין, המגיד מקוז’ניץ ואצל רבי מנחם מנדל מרימנוב ובתקס”ז נתמנה לרבה של אוסטריק בגליציה.
בתקע”ג מונה לרבה של טרצאל בהונגריה ובתקפ”ג, החל בתפקידו הידוע ביותר כרבה של קרלסבורג, בירת טרנסילבניה לפני קלוז’.
נודע במאמר שכתב ובו הוא מתמודד עם טענות מתנגדים אודו ביטול תורה כביכול של האדמו”רים. הוא כותב רבותיו הם גאונים, בקיאים ומתמידים.
ממשיך דרכו היה בנו הצעיר, הרב מנחם מנדל פנט, מחבר הספרים: “מעגלי צדק”, “שערי צדק” ו”אבני צדק”.
רבו בתורת הנגלה היה החתם סופר, ובתורת החסידות היה תלמידו של רבי משה טייטלבוים הראשון, מחבר הספר: “ישמח משה”. נפטר בי”ג בתשרי תרמ”ה.
אחיו הבכור היה רבי חיים בצלאל, רב מפורסם בטשאנד, מחבר ספר ‘דרך יבחר’, אח נוסף היה רבי יצחק משה מדז’.
ממשיך דרכו שלו היה בנו, הרב משה פנט, שהתפרסם כאיש קדוש, והיה זה רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם שהעריצו. נפטר בכ”ד בכסלו תרס”ג.
חתנו של רבי מנדל ה”אבני צדק” היה רבי שבתי בן רבי משה, מחבר הספר “מבשר טוב”.
האדמו”ר הרביעי בשושלת היה בנו של רבי משה, רבי יחזקאל פנט, מחבר הספר “כנסת יחזקאל” (נימיג’אה, רומניה – דז” רומניה) רב מפורסם בדורו.
היה חתן הרב שמואל פולק מויישאו. חתניו של רבי יחזקאל היו: רבי יהושע גרינוולד, רבה של אונגוור ושל חוסט ורבי יוסף משה מייזליש מאויוואר.
עוד בן היה רבי יצחק יחיאל מיכל שמילא את מקום אביו בנשיאות קופת ארץ ישראל. בנו רבי יחזקאל מנחם היה חותנם של שני בניו של בן דודו רבי יוסף מדעעש. בנו רבי שמואל היה חתן רבי ברוך הלברשטאם מקישינב.
החמישי בשושלת והאחרון מרבני השושלת לפני מלחה”ע השנייה, היה רבי יעקב אלימלך פנט, מחבר ספר “זכרון יעקב” שסירב לעזוב את קהילתו, ועלה על המוקד באושוויץ בי”ד בסיוון תש”ד.
רבי יוסף פנט מדז’ ובניו
אחיו של רבי יעקב אלימלך, רבי יוסף, כיהן כאדמו”ר אחר השואה בעיר דז’ ברומניה. רבי יוסף נשא את בת הרב בעריש וינברג מקראקא מגזע פשעדבורז’ – אפטא-קשאנוב ומגדולי חסידי שינאווא.
כיהן כרב בקהילת טעקנדארף, ולאחר מכן בקהילת אילאנדא – שם פתח ישיבה גדולה ומפורסמת, שזכתה לשבח מפי גדולי הדור – רבי אליעזר פיש מביקסאד שהיה שולח את חסידיו לישיבה, ורבי מאיר שפירא שביקר בישיבה לפני שהקים את ישיבת חכמי לובלין ועל פיה תיקן כמה מהסדרים בישיבתו.
בשנת תש”ד ברח עם משפחתו לרומניה ולבוקרשט.
לאחר המלחמה חזר לדז’ והחל לארגן את הקהילה מחדש.
כשהחלו הרדיפות הקומוניסטיות, ברח לוינה ומשם דרך גרמניה לפאריז כשהוא מתכנן לעבור לארץ ישראל – תוכנית אותה ביטל עם השמועה על הקמת המדינה.
בשנת תש”ט היגר לארה”ב. תחילה פתח בית מדרש בשכונת בראונסוויל שבברוקלין, ואחר כך עבר לויליאמסבורג.
נפטר בי’ באב תשכ”ב.
בתחילה שימש בנו ממשיך דרך רבי צבי מאיר את הקהילות באדמו”רות ולאחר מכן בהסכמת האח הגדול פתחו האחים קהילות ושימשו כאדמו”רים.
חתניו של רבי יוסף: רבי נפתלי הורוביץ מביסטריץ ואב”ד בודעשט בן הרב אברהם אביש הורוביץ מקראלי, רבי אלתר מאיר דוד הלברשטאם, דיין בסאטמר …
רבי משה פנט
אח נוסף של רבי יעקב אלימלך היה רבי משה פנט מדז’ שאץ. היה חתנו של רבי משה מושקוביץ משאץ צ’רנוביץ. בנו רבי נחום מאיר מדז’, שאץ, היה ממשיך דרכו בבית הכנסת זיכרון משה בבורו פארק – שם נפטר בו’ בשבט תשע”ח).
(** מקור: מכלול)
