כילד, עם עלייתי ארצה מרומניה הקומוניסטית, נחשפתי להבדלים המהותיים בין אורח החיים והמנהגים הרומניים והישראלים.
הינה כמה מהם:
ברומניה הקומוניסטית לא קיבלנו תשובה לשאלה – למה כל הגז שמצאו ברומניה עבר לרוסיה; בישראל קיבלנו תשובה ותשובה קיבל את הגז.
*
ילדי רומניה הקומוניסטית חונכו לחסוך ככל האפשר. כך, למשל, כל פעם שיצאתי מהחדר כיבינו את האור (נורה של 30 וואט).
בישראל, הילדים ישנים בקיץ כל הלילה עם שמיכת פוך ומזגן דלוק.
*
ברומניה הקומוניסטית והלא מפותחת, הרכבת שיצאה בבוקר מבוקרסט הגיעה לפלויישט (כ-120 ק”מ) בשלוש שעות.
בישראל המתקדמת מכונית שיוצאת בבוקר מרמת השרון מגיעה לתל אביב (7 ק”מ) באותו זמן.
*
בבוקרסט בתקופה הקומוניסטית, כאשר כלכלת רומניה הייתה בכי רע, הייתה חשמלית (tramvai) עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת.
בישראל המתקדמת, הרכבת הקלה תתחיל לעבוד בתל-אביב רק בשנת 2017.
*
ברומניה הקומוניסטית לא יצאנו לאכול בחוץ ותמיד אכלנו בבית את האוכל של אימא.
בישראל המודרנית אנחנו יוצאים לאכול בחוץ את האוכל הביתי של אימא.
*
ברומניה הקומוניסטית חלק מהעניים היו פושטי יד.
בישראל המודרנית חלק מהעשירים פושטי רגל.
*
ברומניה הקומוניסטית שמענו לראשונה על “האח הגדול” בעת שקראנו את הספר “1984” של ג’ורג’ אורוול.
בישראל – כל הזמן שומעים על האח הגדול של תכנית הריאליטי בטלוויזיה ו”1984″ – זאת בערך השנה שמשתתפי תכניות הריאליטי קראו לאחרונה ספר.
*
ברומניה גבר חיזר אחר בחורה באופן רומנטי, פואטי, ספרותי ונהג לשאול אותה: “קראת את פושקין? קראת את טולסטוי? קראת את גוגול?”.
החיזור בישראל עבר מהשאלה – “קראת?” לשאלה – “כמה קראט?, 14…21….”.
*
כילדים ברומניה הקומוניסטית היו לנו סבים וסבתות.
בישראל בתור סבים וסבתות יש לנו כיום נכדים ונכדות. זה אומר שהנוסטלגיה שייכת לרומניה והעתיד בישראל.
