מאיר עמיעז – הצנחן הארץ ישראלי הראשון על אדמת אירופה במלחמת העולם השנייה

מאת: בני מיכלסון

 

נולד בקישינב שברומניה (כיום מולדובה) ב-22 בפברואר 1921.

בהיותו בן 17 וחצי, בעקבות התגברות האנטישמיות ברומניה, נשלח על ידי הוריו אל דודו, מישה רויטמן, בארץ ישראל ולמד בבית הספר החקלאי ‘מקווה ישראל’.

בספטמבר 1940, בגיל 19 וחצי, התגייס לצבא הבריטי במסגרת הבאפס שהיה חלק מהרג’ימנט הפלסטיני ונשלח למצרים. בשנה הראשונה לשירותו תפקידו היה להשגיח על שבויי המלחמה הגרמניים שהועברו לאלכסנדריה.

בשנת 1941 פלשו הגרמנים לרומניה ובמהלך הפצצות של רכבות פליטים שניסו להימלט מקישינב לכיוון מזרח, נהרגו אביו ואחיו הצעיר. הידיעות על רצח משפחתו ועשרות אלפי יהודים נוספים במולדתו הניעו אותו לבקש ממפקדיו לבצע תפקיד שבמסגרתו יוכל להילחם “פנים-אל-פנים נגד הצורר הנאצי”.[1]

לקראת המתקפה הבריטית המתוכננת באל-עלמיין הייתה חשיבות רבה לפגוע בקווי האספקה לצבאו של רומל בצפון-אפריקה. הצלחת הצי הבריטי וחיל האוויר מהבסיסים במלטה לפגוע בהספקה שהגיעה מאיטליה דרך סיציליה לטריפולי בלוב, אילצה את הגרמנים והאיטלקים להסיט את ציר התחזוקה העיקרי שלהם מזרחה.

וכך, מבסיסי תחזוקה ברומניה (שהתאימו גם למערכה ברוסיה), נשלחה תספוקת, כולל דלקים מפלוישטי, במורד חצי-האי הבלקני לאתונה ומשם בנתיב רכבת יחיד שהוביל לנמלי יוון: סלוניקי ופיראוס.

מנמלים אלו הועברה התיספוקת בדרך הים או לכרתים ומשם לנמלי טוברוק ובנגזי בלוב או ישירות לנמלים אלו.

מסילת ברזל יחידה זו עברה מעל כמה קניוני ענק וההערכה הייתה כי באם יהרס אחד הגשרים העוברים מעל קניונים אלו, תיפסק ההספקה לרומל לזמן ממושך.

“המנהל למבצעים מיוחדים” התבקש להוציא לפועל מבצע זה, אבל דע עקא שה- SOE שתפקידו היה לסייע לתנועות גרילה ופרטיזנים באירופה הכבושה והחל להערך לפעילות עוד לפני הנסיגה מיוון בשנת 1941, לא הצליח עד אביב 1942, שנה שלמה אחרי הכיבוש הגרמני של יוון, לבצע פעילות מבצעית כלשהי שתפגע במאמץ המלחמה הגרמני.

אמנם במאי 1942 התחילו להתארגן כמה קבוצות פרטיזנים בהרי יוון שהחלו בפיגועים ספורדיים, ו”המנהל” אף קיים קשר אלחוט עם סוכן (בריטי יחידי) באתונה שכונה “פרומטאוס”,[2] אולם לא היו לו כלים לביצוע המשימה הנדרשת.

כך, מצא עצמו מאיר עמיעז ממריא בליל 28/29 בספטמבר יחד עם צוות-קרב בן 8 קצינים ו- 3 אלחוטנים למשימה בעלת חשיבות מערכתית בעומק שטחה של יוון – הרבה מעבר לקווי האויב – מבצע “הרלינג” .[3]

השיטה הייתה לחבור לכמה חבורות של פרטיזנים יוונים ויחד אתם לבצע את המשימה.

אולם בלילה הראשון הטייסים לא זיהו את סימוני ההצנחה על הקרקע והצניחה התבצעה לבסוף רק בליל 30 בספטמבר/1 באוקטובר.

צוות-הקרב של עמיעז הוטס בבטנם של 3 מפציצים ארוכי-טווח מסוג B-24 “לייברייטור” יחד עם כמה מאות ק”ג חומרי נפץ, מכשירי אלחוט, נשק וציוד לפרטיזנים וכן כסף רב בדמות סובריינים-זהב.

לאחר הצניחה המוצלחת של צוות-הקרב באזור הר גיונה (Giona), הצליח מפקד המבצע, אדי מאיירס, (אף הוא יהודי) לשכנע את שני מפקדי כוחות הפרטיזנים היוונים שפעלו במרחב, לשתף פעולה וכך הצליח לרכז כ- 150 פרטיזנים יוונים, בנוסף למומחי החבלה שלו.

הוא יצא לסיור אישי לאורך קו מסילת הברזל המיועד להריסה ובחן באופן מקצועי את שלושת הגשרים הגדולים מעל הקניונים שעליהם עברה המסילה.

לאחר הערכת מצב ושיקולים מדוקדקים נבחר הגשר שיועד לפיצוץ.

המבצע יצא לפועל ב- 25 בנובמבר 1942, כמה חוליות של פרטיזנים יוונים ניתקו את דרכי הגישה לגשר ובודדו את גזרת הפעולה, כוח יווני נוסף חיסל את המשמר האיטלקי של הגשר ואילו החבלנים הבריטים ירדו לקניון הצמידו את המטענים ופוצצו את הגשר.[4]

המבצע הצליח בצורה מרשימה, גשר הרכבת מעל קניון גורגופוטמוס (Gorgopotamus) נהרס ותנועת הרכבות פסקה למשך שישה שבועות.

אמנם המבצע איחר במעט את מערכת אל-עלמיין אבל הוכח כבעל ערך רב במניעת הספקה לרומל בעת נסיגתו ממצרים ומכל קירנאיקה אל תוך טריפוליטניה.

בהעדר הספקה בזמן, לא יכול היה רומל לעצור ולהיערך מחדש במהלך נסיגתו הארוכה, תוך אובדן ציוד רב וזמן יקר.

לאחר פלישת בעלות הברית לאיטליה, הוא הוצב באיטליה, ונשאר במדינה עד לסיום המלחמה.

לאחר המלחמה חזר לארץ ישראל.

עם קום המדינה התגייס לצה”ל ושירת שנים רבות במגוון תפקידים בחיל הקשר ובחיל האויר. לאחר שחרורו מהצבא, למד הוראה והפך למורה לחקלאות ובהמשך ניהל את החווה החקלאית הלימודית של עיריית תל אביב עד ליציאתו לפנסיה.

 

מאיר עמיעז נפטר ב- 12 ביולי 1996 בגיל 75.

 

 

[1] מצגת נכדו של מאיר עמיעז.

[2] “פרומטאוס” – קפטיין-צי קוטסווגיאנפולוס, קצין קבע מהצי היווני שירד למחתרת והיה סוכן SOE באתונה. הייתה זו תחנת האלחוט היחידה שהייתה לבריטים באותה עת בתוך יוון הכבושה.

[3] בשנת 1995 פרסם מפקד המבצע את זכרונותיו מהלחימה מעבר לקווי האויב ביוון בספר: Greek Entanglement בהוצאת Hart-Davis באנגליה.

[4] Andrew Knighton, Operation Harling – Cutting of Rommel’s Supplies, Sabotage in the Mountains of WW2, war history online, 9 December 2018.