קהילת קישינאו קישינב – עובדות ומספרים

קישינב (ברומנית Chișinău קישינאו; ברוסית Кишинёв קישיניוב; באוקראינית Кишинів קישיניִב; ביידיש קעשענעוו או קישינעוו) השוכנת על גדות נחל ביק, היא כיום בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה. בעבר הייתה עיר בחבל בסרביה שסופחה לאימפריה הרוסית בשנת 1812.

נכון לתחילת העשור השני של המאה ה – 21, מתגוררים בקישינב גופא כ – 650,000 תושבים.
כ-68% מאוכלוסייה זו מזהים עצמם כמולדובנים וכ-13%  מהם כרוסים.

קישינב נוסדה ב-1436 כמנזר בנסיכות מולדובה אשר בתחילת המאה ה – 16 השתלטה עליה האימפריה העותומאנית.
בתחילת המאה ה-19 היא הייתה עיירה קטנה עם 7,000 תושבים. ב-1812, לאחר המלחמה העותומאנית-רוסית (1806-1812), חלקה המזרחי של מולדובה נמסר לאימפריה הרוסית וקישינב הפכה לבירת מחוז בסרביה. אוכלוסיית העיר גדלה ל-92,000 איש ב-1862 ול-125,000 איש ב-1900.

בעקבות מהפכת אוקטובר, בסרביה הכריזה על אוטונומיה בשם: הרפובליקה הדמוקרטית המולדובנית במסגרת האימפריה המתפוררת, ולאחר פלישת צבא רומניה לשטחה, הכריזה מועצת הארץ על הצטרפות לממלכת רומניה. רומניה השקיעה רבות בתוכניות רחבות היקף לשיפור התשתיות בערים המרכזיות בבסרביה ובצפון בוקובינה, כגון:  רשת מסילות הברזל ומלחמה בבערות. בין 1918 ל-1940 עבר מרכז העיר עבודות שחזור נרחבות.

לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ביוני 1940 הגישה ברה”מ אולטימטום לרומניה ובו תבעה יציאת צבאה וממשלתה משטחי בסרביה וצפון בוקובינה. רומניה, שמצאה עצמה ללא בני ברית בעימות זה, נאלצה לציית, ובו זמנית נכנסו לשטחזה הצבא האדום והממשל הסובייטי.

העיר ניזוקה ברעידת אדמה ב – 10.11.1940 במהלכה נפגעו 2,795 מבנים – מתוכם 172 נהרסו לחלוטין ו – 78 אנשים נהרגו. עוד בטרם חלפה שנה של עבודת שיקום מנזקי רעידת האדמה, תקפו הגרמנים והרומנים את מולדובה הסובייטית.
הנאצים הפציצו את העיר החל מיוני 1941 וב-17 בחודש נפלה העיר לידי ידי הכוחות הנאצים.

כשהמלחמה התקרבה לסיום, העיר נגררה ללחימה קשה נוספת כשהכוחות הרומנים והגרמנים נסוגו.
קישינב עברה לשליטת הצבא האדום ב – 24.08.1944 כחלק ממבצע יאשי-קישינב ובנקודה זו איבדה העיר כ – 70% מהבניינים שלה במהלך ההפצצות ורעידת האדמה של 1940.
לאחר המלחמה, בסרביה סופחה סופית לברה”מ ורוב החבל הפך לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית כשקישינב היא בירתה.

בשנים שלאחר מכן, פיתחו ארכיטקטים תוכנית שיקום מקיפה לעיר.
במהלך שנות ה-50 של המאה העשרים צמחה אוכלוסיית העיר במהירות ונבנו בניינים בסגנון סטליניסטי.
הפיתוח המשמעותי החל ב-1971 כשמועצת השרים של ברה”מ החליטה להשקיע מיליארד רובלים מתקציב המדינה לטובת פיתוח העיר – תנופה שנמשכה עד עצמאות מולדובה ב-1991.
העיר נפגעה מרעידת אדמה נוספת ב-1977 – רעידת אדמה חזקה שהורגשה בעיקר באזור בוקרשט.

קישינב היא העיר המתועשת והמפותחת ביותר כלכלית במולדובה. ענפי התעשייה העיקריים בה הם ייצור של: ציוד אלקטרוני, חומרי בניין, טקסטיל, מכונות, משקאות אלכוהוליים ואחרים.

מאז נפילת ברה”מ, רמת החיים בקישינב גבוהה מרוב האזורים הכפריים במדינה.

לאחר קבלת העצמאות, המשיכה העיר להיות בירת מולדובה.

דגל העיר: 

אודות האוניברסיטה של קישינב: