קהילת סירט – חיי תרבות ורוח בקהילה

המצבה הקדומה ביותר בבית העלמין היהודי היא משנת 1560 ולפי מפקד האוכלוסין מ – 1774 ישבו בעיר 8 משפחות יהודיות אשר מנו 43 נפשות.
במפקד של 1910 מנתה הקהילה היהודית 3,178 נפשות מתוך אוכלוסייה כללית של 7,815 נפש (כ-41% מאוכלוסיית העיר והקבוצה האתנית הגדולה ביותר).

במפנה המאות ה – 19 וה – 20 , כיהן כרב העיר, הרב פמחס משה בורשטיין עד לשנת 1906ו לאחריו הרב ד”ר שמואל פרייפלד עד לשנת 1936 לאחריו רבי ברוך הגר.

בעיר הייתה פעילות חסידית ענפה;
רבי שמואל שמעלקא רובין כיהן כאדמו”ר בין השנים תרל”ה עד לפטירתו בשנת תרס”א. אחריו מילאו את מקומו בנו רבי פנחס מנחם מנדל שכיהן באדמו”רות עד שנספה בשואה וחתנו, רבי חיים אלטר דכנר – שכיהן כראב”ד עד פטירתו בשנת תרצ”א.
ערב השואה פעלו בעיר תשעה בתי כנסת מתוכם ארבעה בתי כנסת חסידיים. אדמורי”ם רבים היו פוקדים את העיר בקביעות לשבתות ולפגישות עם קהל חסידיהם, כאשר הבולטים שבהם היו: האדמו”ר ישראל הגר, האדמו”ר מנחם נחום פרידמן,  האדמו”ר מסדיגורה – אברהם יעקב פרידמן השני והאדמו”ר, חיים הגר.

האדמו”ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מדנבונה קבע את משכנו וחצרו בעיר, לאחר מלחמת העולם השנייה עלה לא”י וקבע משכנו בירושלים, יפו ובסוף חייו בגבעת רוקח בבני ברק.

אחד מהאדמו”רים לבית ויז’ניץ, רבי ברוך הגר, צעיר בניו של ישראל הגר (אהבת ישראל) כיהן מ – 1936 כרב המקום, והוא מייסדה של חסידות סירט ויז’ניץ. לאחר מלחה”ע השנייה קבע את משכנו בחיפה – שם קיימת עד היום שכונה של חסידי סירט ויז’ניץ.

בעיר פעלו תנועות נוער ציוניות והבולטות שבהן היו: הנוער הציוני ובית”ר.

כדי לקרוא על גורל הקהילה בשואה – לחצו כאן !

בסירט נותר בית הכנסת היהודי “הגדול” בסמוך לבית העירייה.

חבר הכנסת, איש הציבור והפעיל הציוני, יצחק ארצי היה יוצא המקום ופעל להנצחת הקהילה היהודית. במסגרת זו, אף נמנה בין מייסדי ארגון א.מ.י.ר.

ילדיו, שלמה ארצי ונאוה סמל, איזכרו את סירט כמקור השראה.