קהילת טקוץ’ – חיי תרבות ורוח בקהילה

העיר המכונה בפי היהודים גם טעקוץ, טעקוטש שכנה בנסיכות מולדובה ולאחר איחודה של זו עם נסיכות ולאכיה, הפכה לעיר במדינה המאוחדת, רומניה.

יהודים התחילו להתיישב בטקוץ’ בשלהי המאה ה – 18 ויש ראיות לכך בכתובות, שנמצאו על המצבות בבתי העלמין היהודים של טקוץ’.
מ-1870 התחיל גירוש יזום על ידי השלטונות של יהודי הכפרים בסביבה.
המגורשים הגיעו לטקוץ’ וחלקם אף נשארו בה.
ייסוד הקהילה היה באמצע המאה ה – 19, אולם אירגונה היה רופף.
לקהילה היו שלושה בתי כנסת: בית הכנסת של החייטים, בית הכנסת של הפחחים ובית הכנסת של הסוחרים.

יהודי טקוץ’ היו סוחרים ובעלי מלאכה ורבים מהם התגוררו ברחוב הראשי בבתים דו קומתיים עם בית מלאכה או חנות בקומה הראשונה ומגורים בקומות העליונות.

עד לשנת 1880 למדו ילדי היהודים בבתי הספר הממלכתיים, אך לאחר מכן, כשנמנעה מהם הגישה לחינוך הממלכתי, ניסו להתארגן ולהקים בית ספר יהודי – ניסיונות שצלחו לבסוף ב-1897 כשקם בית ספר ל-120 ילדים.
ב-1910 למדו בו 115 בנים ו-76 בנות.

גם לציונות היו שורשים עמוקים בטקוץ’, וכבר ב-1870 התקיים בה חוג “חברת שומרי ציון וירושלים” וב-1876 קהילת יהודי טקוץ’ שלחה נציג, שיבדוק את תנאי ההתיישבות בארץ ישראל.
ב-1880 עלו לארץ ישראל שניים מיהודי טקוץ’ והתיישבו בפתח תקווה.

ב – 1947 לאחר המלחמה, היו בטקוץ’ 2,600 יהודים.
במהלך השנים היגרו יהודי טקוץ’, מרביתם לישראל.

(** מקור: ויקיפדיה)