קהילת וישאו־דה־סוס – חיי תרבות ורוח בקהילה

התיעוד הראשון של יהודים בעיר הוא בשנת 1840 ולאחר השואה התרוקנה מיהודים לגמרי.

עד השואה וגם לאחריה הייתה קיימת בווישאו דה סוס קהילה יהודית גדולה, ופעלו בה מספר בתי כנסת וישיבה גדולה של חסידי ויז’ניץ בראשות רבי מנחם מנדל הגר.

ישיבת אויבר-וישובה: באויבר-וישובה/וישאו דה סוס התגוררו בין שתי מלחמות העולם כעשרת אלפים נפש מתוכם כחמשת אלפים יהודים. פרנסתם של היהודים בדומה לשאר חלקי מחוז מרמורש הייתה בדוחק רב. מלבד עסקי המסחר והמלאכה היו יהודים שהתפרנסו מגידול צאן ובקר. מקום נכבד תפסו היהודים במסחר עצים.
סוחרי העצים הגדולים העסיקו פועלים יהודים אשר כרתו את העצים שביערות והעבירו אותם ברפסודות שעל הנהר למרחקים.
גם בהנהלת העירייה ובין פקידי העירייה היו מספר יהודים.
לאחר היווסדות הקהילה במחצית השנייה של המאה ה-19, התקבל כרבה הראשון של הקהילה רבי חנוך זינדל (פוגל). הישיבה הראשונה נוסדה על ידי רבי שמואל גינצלר, שישב 45 שנה על כס הרבנות.

בתקופתו נוסדו ארבעה בתי כנסת במקום.
ביוזמתו הוקם “תלמוד תורה” לצעירים. כן הקים ישיבה שנהרו אליה “בחורי חמד צאן קדשים תלמידים חריפים ושנונים אשר לקחו מפי קדשו והאיר עינייהם במאור תורתו”.
דרשותיו על התורה הופיעו לאחר פטירתו בספרו “משיב נפש”, שהוצא לאור על ידי נכדו.
אחריו התקבל כרב של אויבר-וישובה רבי אליעזר דוד גרינוולד, מחבר ספרי “קרן לדוד”. באויבר-וישובה, הוא ניהל פעילות דתית נמרצת והקים בה ישיבה גדולה אשר מנתה לפני מלחמת העולם השנייה כ-200 בחורים. בשנת 1920 עבר לסאטמר-  שם המשיך בפעילותו הרבנית והרביץ תורה לבני הישיבה בהמלצתו של האדמו”ר משיגווע והקים ישיבות בכל מקומות כהונתו.
באויבר-וישובה ישב על כס הרבנות כ-14 שנים וניהל בה ישיבה של כמה עשרות בחורים.

ישיבת אויבר-וישובה הגיעה לשיא גדולתה בימיו של האדמו”ר ר’ מנחם מנדל האגר מויז’ניץ. ר’ מנחם מנדל נולד בשנת תרמ”ה בכפר בעדווילא שבמחוז מרמורש, עיר רבנותו הראשונה של אביו.
האוכל בישיבה היה מפואר והספיק לתלמידים לימים.

לסיפור הקהילה בשואה – לחץ כאן !

לאחר השואה
במהלך שנות 50 ושנות ה-60 התרוקנה העיירה מהיהודים.