קהילת בקאו – עובדות ומספרים

עיר הנמצאת במרכז-מערב מולדובה למרגלות הקרפטיים המזרחיים על גדות נהר הביסטריצה הנשפך לנהר סירט כ-8 ק”מ מדרום לעיר. מעבר גימש הוא זה המחבר את העיר עם טרנסילבניה.

בירת מחוז בקאו.

על פי מפקד אחרון, מונה אוכלוסיית העיר 210,469 תושבים.

שם העיר

מס’ השערות:
1. בתעודות בשפה הסלאבית הכנסייתית העתיקה, מוזכרת העיר תחת שמות כמו: “באקו”,”באקובה” או באקוביה” ונראה כי מקורם בשם פרטי.
2. שמות של אנשים כמו “באקו” היו ידועים בטרנסילבניה של ימי הביניים ובבולגריה של המאה ה-15, וקיימת השערה כי שם זה הוא ממקור טורקי או אחר אזורי.
3. לפי אגדה מקומית, שם העיר נגזר ממקור סלאבי שכן המילה:  “byk”משמעה “שור” או “פר”, והאזור של בקאו התאים לגידול בקר.
4. העיר נקראת על שמו של לוחם הונגרי בשם “באקו, כאשר המשמעות של המילה “באקו” בהונגרית היא תליין.

הסטוריה

בדומה לערים אחרות בחבל מולדובה, קמה בקאו על מעברה.
שרידים ראשונים של יישוב בני אדם במרכז העיר (על יד חצר הנסיכות Curtea Domnească) תוארכו במאה ה-6 וה-7 .
המדובר ביישוב שקם על חורבות יישוב קודם מן המאות ה – 4 וה – 5.
נמצאו בה כלים, חלקם מקושטים בצלבים – רמז לקיומה של קהילה נוצרית במקום. במאות העשירית, ה – 11 וה – 12, עמק הביסטריצה היה בשליטת קומנים ופצ’נגים כאשר מתיישבים זרים מילאו תפקיד חשוב בפיתוח היישוב.
ממצאים ארכיאולוגיים אחרים, בערך מן המאה ה-15 מעידים על התיישבות הונגרית ראשונה באזור אחרי 1347 שהשתלטה עליו ממלכת הונגריה.
ההונגרים התנחלו בעיקר על גדות השטוחות של הביסטריצה.
ממצאי קרמיקה אפורה מן המאה ה-14 הדומה לזו שנמצאה בצפון אירופה רומזים על נוכחות של מתיישבים גרמנים שבאו מאזורים צפוניים.
קהילה רומית-קתולית התגוררה בקרבת כיכר השוק אליה נהרו לעיתים תושבי החלק התחתון של הנהר.

האזכור הראשון של העיר הוא משנת 1408בזמנו של ‘אלכסנדר הטוב’.

בימי המלחמה הרוסית-עותומאנית (1768-1774) העיר ניזוקה קשות וההיסטוריון, פרנץ יוזף זולצר, תיאר אותה כעיר נטושה – עובדה ששינתה פניה בשנים שלאחר מכן.