קהילת ביסטריצה – חיי תרבות ורוח בקהילה

יהודים החלו להתיישב בביסטריצה עם ביטול האיסור על ישיבת יהודים במקום בשנת 1848, ובקהילה פעלו חסידויות שונות.
ארגון ציוני ראשון הוקם בעיר בשנת 1901 בידי נסים כהן, ובין שתי מלחמות העולם התגברה בה הפעילות הציונית. כמו כן, פעלו בעיר ישיבה, תלמוד תורה ובי”ס יהודי.

בינואר 1941 נמנו בעיר 2,370 יהודים, כשביעית מאוכלוסייתה.
תחת שליטה הונגרית, הוחלו על יהודי העיר חוקי הגזע, ובקיץ 1941 גורשו מהעיר לשטחי אוקראינה כמה משפחות יהודיות ללא אזרחות הונגרית – שם נרצחו.

בשנת 1942 נשלחו יהודים מהעיר לעבודות כפייה בחזית האוקראינית, ורבים מהם נספו.
עם כיבוש הונגריה בידי הגרמנים במרץ 1944, ערכו בעיר מפקד, וב-3 במאי 1944 הקימו בחווה סמוכה לעיר גטו – אליו הועברו כ-6,000 יהודים מהעיר ומכפרי הסביבה.
בגטו סבלו היהודים מצפיפות רבה ומרעב.
ב-2 וב-6 ביוני 1944 שולחו יושבי הגטו לאושוויץ.

מה עלה בגורל רבני העיר

הרב שלמה זלמן אולמן, נשיא הלשכה האורתודוקסית בזיבנברגן נפטר ב – ו’ באלול, תרצ”א.

חתנו, הרב מאיר (בן ר’ טוביה) שפיץ, מילא את מקום חותנו ברבנות העיר ונרצח בשואה ב – י”ז בסיוון, תש”ד.

בנו, הרב משה שפיץ, שב לביסטריצה לאחר המלחמה, ומילא את מקום אביו ברבנות העיר.
לאחר זמן מה, היגר לארה”ב והתיישב בשכונת בורו פארק בניו יורק – בה הקים בית מדרש “אהלי שם ביסטריץ” על שמה של העיר. חתנו הוא האדמו”ר מסאטמר.

(** מקור: ויקיפדיה)