הרומנים הם אנשים חמים, ססגוניים, אוהבי חיים ובעלי חשיבה חיובית. הם גם אנשים נהנתנים, האוהבים את מנעמי החיים במגבלות מצבם הכלכלי…
בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת, יכולת “לקנות” כל רומני ולשחד כל פקיד מכס עם גרבי ניילון, סיגריות צ’סטרפילד ומסטיק.
במשך שנים, לא הבנתי למה יצאה נפשם של הרומנים דווקא אל שלושת המוצרים הללו.
כאשר בגרתי נפל לי האסימון והבנתי שהכל קשור למאהבת של הגבר הרומני הממוצע: הוא נותן למאהבת גרבי ניילון כדי להכניס אותה למיטה; מעשן סיגרית צ’סטרפילד אחרי…המיטה ולועס מסטיק כדי להסיר את ריח המאהבת לפני שהוא חוזר הביתה…
אחד הדברים הכאובים ברומניה של אותם זמנים- היה נייר הטואלט.
נייר הטואלט הרומני, דאז, היה בצבע חום בהיר ועוביו כעובייה של כריכת אטלס כרטא. הנייר, יותר משהוא נתן למשתמש בו תחושה של נייר טואלט, העניק תחושה של נייר זכוכית. ובכל זאת, גם במצב הכואב הזה מצאתי פן חיובי: מידי פעם, הייתה לי עצירות…
כילד, אהבתי מאוד לשתות סודה. אלא מה? ברומניה, כמעט ולא ניתן היה להשיג סודה… אמא שלי, בעלת החשיבה החיובית, מצאה פתרון נפלא: היא הגישה לי כל פעם, כוס מים ואמרה לי שזה סודה לא מוגז… וכך, במשך כל ילדותי שתיתי סודה…לא מוגזת…
בבוקרסט התגוררנו בבניין בו היה בית שימוש יחיד, ששימש את עשר המשפחות שהתגוררו בבניין. על כן, בשעות הבוקר, השתרך תור ארוך של גברים ליד בית השימוש, ועקב הלחץ שהם חשו בשלפוחית, נהגו העומדים בתור לקפוץ קלות ולרקוע ברגליהם. ומה החיוב בקפיצות וברקיעות? … ובכן, ככה המציאו את הסטפס.
כילד, לא הבנתי מדוע הבחורות הרומניות לובשות קומבינזון, שהרי הקומבינזון לא מחמם, כי הבד דק; לא מסתיר דבר, כי הבד שקוף; והוא לא מוסיף ליופי החיצוני, כי, ממילא, הנשים לבשו את הקומבינזון מתחנת לשמלה.
ומה בכל זאת, החיובי בקומבינזון, אשר את תועלתו לא הבנתי כילד ? ובכן, החיוב הוא בכך, שכאשר הבנתי את החיוב שבקומבינזון, כבר לא הייתי ילד…
כשהיינו ברומניה, אבא שלי אהב לשתות קפה עם חלב, ומה החיוב בכך ? ובכן, בזכות אהבתו של אבי לקפה עם חלב, נתגלו לנגד עיניי שני מצרכים, שאם אספר כיום שהם היו קיימים, איש לא יאמין לי: ציקוריה ואבקת חלב.
ומכאן לעניין גסטרונומי אחר הקשור בעובדה – שכילד – לא אהבתי לאכול.
אמא נהגה לאיים עליי ולומר : “אם לא תאכל – יבוא שוטר”.
לאחר שאבי הגיש בקשה לעלות לישראל, הגיעו לדירה שלנו בבוקרסט שני אנשי סקוריטטה. ומה החיוב שבביקור אנשי הסקוריטטה בדירתנו? ובכן, מאותו יום אכלתי כמו גדול…
עינינו רואות, כי הרומנים אופטימיים והם מוצאים פתרונות לכל בעיה וחושבים חשיבה חיובית. גם אני נסחפתי באופטימיות הזאת של הרומנים.
אני מוצא בכל מצב נתון את הפן האופטימי: כך, למשל, אני חושב שמצבנו כיום במדינת ישראל, הרבה יותר טוב מאשר בעוד חודשיים …
