חסידות סיגט היא חצר חסידית שנוסדה במחצית השנייה של המאה ה – 19 בגלציה ובהונגריה והייתה בעלת השפעה רבה במזרחה של הונגריה עד לתקופת השואה. לאחר השואה התמזגה חסידות סיגט עם חסידות סאטמר.
מאפייני החסידות
חסידות סיגט שתקעה יתד בבירת מחוז מרמרוש, התאפיינה מאז ייסודה ועד היום בהחמרה דתית, ובלוחמה בכל מה שמצטייר כאיום על המסורת הדתית הקיימת.
מנהיגיה התנגדו בתוקף לתנועה הציונית, ללימודים חיצוניים ושינוי מהמנהגים והלבוש שהיו נהוגים בעבר.
אדמור”י החסידות שללו כל תמיכה במפלגות היהודיות, לרבות אגודת ישראל החרדית, ואף הסתייגו משיתוף פעולה עם המנהיגות האורתודוקסית הכלל הונגרית.
האידאולוגיה של החסידות שאבה מתורתו של החתם סופר שקבע “חדש – אסור מן התורה”, מהחסידות הפולנית, ובעיקר מחסידות צאנז שעם מנהיגיה היו לאדמור”י סיגט, קשרי נישואין מסועפים.
החל מרבנותו של ה”ייטב לב” ועד השואה, שימשו ארבעה דורות ברציפות כרבני העיר סיגט. במהלך כהונתם, פרצו מספר מחלוקות בין חסידות סיגט לחסידות ויז’ניץ שאליה השתייכו רוב חסידי העיר והמחוז. לימים שככה המחלוקת כליל.
אדמו”רי החסידות
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים – שכונה ה”ייטב לב” על שם ספרו. נולד בשנת 1808, נישא לרחל, בתו של רבי משה דוד אשכנזי – רב העיר בטולצ’וב שלימים עלה לישראל ונפטר בבעיר צפת. שימש ברבנות בערים: שאטוראליאויהיי, סטרופקוב, גארליץ ודרוהוביץ’.
בתקופתו התחזקה החסידות בעיקר באזור מחוז מרמורש.
נפטר ב – ו’ באלול תרמ”ו ונטמן בבית העלמין בסיגט – שם נבנה אוהל על קברו וקברי צאצאיו.
רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים – יליד 1836 שנישא לבתו של רבי מנשה רובין ובזיווג שני לבת דודו הרב יואל אשכנזי רבה של זלוטשוב, ממנה נולדו לו ילדיו.
שימש כרב בעיר טעטש, ולאחר פטירת אביו שימש כרב העיר וכאדמו”ר בסיגט. גם בתקופתו התרחבה החסידות.
התנגד בנחרצות לתנועה הציונית שהחלה להתפשט בימיו – התנגדות שעתידה לאפיין את צאצאיו וממשיכי דרכו.
נפטר כ”ט שבט תרס”ד, ונקבר בסיגט.
בניו המפורסמים היו : ממשיכו רבי חיים צבי טייטלבוים ורבי יואל טייטלבוים – לימים האדמו”ר מסאטמר.
רבי חיים צבי טייטלבוים יליד 1880 שנישא לסימה ברכה, בתו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם, האדמו”ר מראצפרט.
שימש ברבנות מאז פטירת אביו בשנת תרס”ד. גם הוא כאביו וסבו שימש כאדמו”ר, רב ואב בית דין וראש ישיבה בסיגט. חיבר ספר שו”ת וחידושים על התורה, המועדים והתלמוד. נפטר באופן פתאומי בשנת תרפ”ו ואף הוא הובא לקבורה באוהל אבותיו בסיגט. אשתו נפטרה זמן קצר אחריו בהותירם יתומים צעירים. בתקופה זו גברה השפעת אחיו רבי יואל טייטלבוים ששימש כרב בקראלי בהונגריה, וחלק גדול מחסידי סיגט נהה אחריו.
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים שמכונה גם “זלמן לייב” – יליד 1912 היה בן 14 בפטירת אביו. התמנה לאדמו”ר בגיל צעיר. מילא את מקום אביו ברבנות לאחר חתונתו. אשתו הראשונה הייתה רחל, בת דודו רבי יואל טייטלבוים.
אשתו זו נפטרה בשנת 1931 לאחר שנה מנישואיו והוא נישא בשנית לבת דודתו – רחל יוכבד, נכדת האדמו”ר מראצפרט.
בגיל 32 נשלח עם בני קהילתו לאןשוויץ- שם נספה עם כל בני משפחתו.
אחיו, רבי משה טייטלבוים שניצול מהשואה, חזר לסיגט לאחר המלחמה ושימש שם כרב עד נסיעתו לניו יורק בשמת תש”ז – שם כיהן כראש קהילה של אנשי סיגט.
למעשה מאותה תקופה ראו עצמם חסידי סיגט שייכים לחסידות סאטמר שהתעצמה מאוד בניו יורק, בתקופת האדמו”ר רבי יואל טייטלבוים.
עם פטירת האדמו”ר מסאטמר בשנת תשל”ט, קיבל על עצמו רבי משה טייטלבוים את תפקיד האדמו”ר מסאטמר – תפקיד אותו ממשיכים כיום שני בניו.
