לכל משפחה שעלתה לישראל בשנות השישים הייתה “דודה מאמריקה” משלו.
גם לנו הייתה דודה כזאת. שמה היה – PAULINE שמבטאים באנגלית – “פֹולִין”.
מאחר ובשפה הרומנית הקריאה זהה לכתיב – קראנו לדודה שלנו מאמריקה – “פאוּלינֶה”.
איש לא ידע להסביר את הקשר המשפחתי שבינינו לבין פאולינה וכל מה שידענו עליה הם שני דברים: היא מיליונרית והיא גרה בברוקלין, לא רחוק מניו יורק…
כל אח מששת אחיה של אמא, שעלה ארצה בשנות השישים, דאג להודיע לפאולינה, שהוא הגיע לישראל ואז היא נהגה לשלוח לו מעטפה ובה 100 דולר.
אילו פאולינה הייתה בודקת את רשימת הדודים, שהודיעו לה על עלייתם ארצה, היא הייתה מגלה, שדודה סוזי עלתה ארצה שלוש פעמים ובעלה, ארתור, פעמיים (סה”כ 500 דולר).
בסוף שנות השישים הושלך הס במשפחתנו: דודה פאולינה הודיעה לנו, שהיא עתידה להגיע לביקור בישראל – דבר שעבורנו היה שווה ערך לשיחת טלפון של אריאלה ממפעל הפיס…
ביום הגעתה של פאולינה ארצה, התייצבו כל הדודים, על טפם, בשדה התעופה.
מאחר ואיש במשפחה לא ידע איך פאולינה נראית, החזיקו כל הילדים שלטים מקרטון, עם השם – “פאולינה”. לפתע, התקרבה אלינו אישה צנומה, שגררה שתי מזוודות גדולות ומלמלה: “פולין, פולין”. איש לא התייחס לצנומה שמלמלה “פולין, פולין”, כי כולנו ידענו, שהדודה שלנו מאמריקה ולא מפולין.
כאשר “ירד לנו האסימון” והבנו שהצנומה היא פאולינה, התנפלנו, כל האחים והילדים על פאולינה, תוך דחיפות ומהומה, העולה אף על המהומה שהייתה עת הגיע ארצה ליאונרדו די קפריו כדי לבקר את בר רפאלי.
בדרך החוצה משדה התעופה, סחבו הילדים את מזוודותיה של פאולינה, תוך מאבק פיזי ביניהם – מי יסחב את המזוודות.
באותו מעמד, דוד ארתור גער בקולי קולות על דודה אדית, על כך שבנה של אדית איננו מאפשר גם לבנו של ארתור לסחוב את המזוודה של פאולינה, וייחס זאת לקנוניה של דודה אדית להשתלט על המיליונים של פאולינה. דודה אידית לא נשארה חייבת ואיימה לגלות לפאולינה, שדוד ארתור ואישתו סוזי, עלו ארצה חמש פעמים ועל כן, יש לקזז 500 דולר מהכסף שמגיע לארתור מהכספים של פאולינה.
במהלך שהותה בישראל, עברה פאולינה מרוץ מטורף בין האחים, שבעצמם עברו מרוץ אחר המיליון… של פאולינה.
כל אחד מהאחים סיפר בעצבות לפאולינה, “בארבע עיניים”, שמצבו הכלכלי קשה ביותר, להבדיל ממצבם הכלכלי המצוין של יתר האחים שלו.
“נהדר” השיבה פאולינה לכל אח, במידה לא מבוטלת של הגיון, “יש מי שיעזור לך…”.
דברים אלה של פאולינה, שנאמרו לכל אח ואח, מוטטו, באחת, את אגדת “הדודה מאמריקה”, ובמשפחה החלו להישמע רינונים שפאולינה אגואיסטית, שדואגת רק לעצמה וכנראה חושבת לקחת את המיליונים שלה – לקבר.
מיותר לציין, שבשדה התעופה בלוד, בעת שובה של פאולינה לאמריקה, היא סחבה לבדה, את המזוודות שלה…
לאחר שובה של פאולינה לאמריקה, נותק הקשר בינה לבין האחים, חוץ מדודה סוזי, שלא השלימה עם רוע הגזרה והודיע לפאולינה, שהיא ובעלה ארתור עלו לישראל ….. בפעם השישית.
