גטו קולוז’וואר

גטו קולוז’וואר (Kolozsvár Ghetto) הוא אחד הגטאות הפחות ידועים מתקופת השואה.
הגטו הוקם בשנת 1944 בעיר קולוז’וואר (כיום קלוז’ נפוקה) שבטרנסילביה – אז בממלכת הונגריה.
בגטו רוכזו יהודי מחוז קלוז’, ותוך חודש הוא חוסל עם שליחתם להשמדה במחנה ההשמדה אושוויץ.

תהליך כינוס היהודים בגטו החל ב – 03.05.1944 – פחות מחודשיים לאחר שהוורמאכט הגרמני הציב בהונגריה “ממשלת בובות” ב – 19 למרץ והסתיים תוך שבוע.

היהודים כונסו במפעל הלבנים, “איריס”, בחלקה הצפוני של העיר.
הגטו הורכב בעיקר מצריפים אשר שימשו לייבוש לבנים ואריחים, ולמעשה לא היו בו כל שירותים עבור כ־18,000 היהודים שרוכזו בו מכל מחוז קלוז’.

ריכוז היהודים התבצע על ידי השלטונות המקומיים ורשויות המשטרה בשיתוף פעולה עם יועצי ה – SS.

הגטו היה נתון לפיקודו של לאסלו אורבן, מפקד המשטרה של העיר.
ניהולו הפנימי הופקד בידי יודנראט וכבגטאות אחרים בהונגריה, יהודים עונו על ידי המשטרה כדי שיגלו היכן החביאו את חפצי הערך שלהם.

הגטו חוסל בשישה משלוחים למחנה ההשמדה אושוויץ.

המשלוח הראשון היה ב – 25.05.1944 והאחרון היה ב – 09.06.1944.