בינואר 1941 התרחשו פרעות, פוגרום וזוועות בבוקרשט הבירה כחלק מתקוה שחורה ביותר ברומניה שאיפיינה את ימי מלחמת העולם השנייה.
כחלק מאותן מאורעות, הליגיונרים הציתו בתי כנסת ורקדו סביב הלהבות בעודם שואגים משמחה.
ולהלן רשימה חלקית של בתי הכנסת שניזוקו בבוקרשט:
- בית הכנסת “קהל גראנדה” (בית הכנסת הספרדי הגדול – בתמונה), מבתי הכנסת המפוארים ביותר במזרח אירופה, הותקף ב-21 בינואר בערב על ידי קבוצת פורעים גדולה, ששדדה כל דבר בעל ערך.
למחרת הביאו הליגיונרים מכליות דלק, ריססו את קירות בית הכנסת והדליקו אותו. הוא נשרף לחלוטין.
- בית הכנסת “בית המדרש הישן” הותקף על ידי קבוצה, שעצרה את המתפללים והובילה אותם לאחד ממרכזי העינויים. הפורעים שדדו את חפצי הערך ושרפו את המבנה.
- ההיכל “גשר מוגושואיה“, שנוסד בשנת 1840, נהרס בעזרת גרזנים, מכושים ומוטות ברזל. נהרסו גם כמה חדרים, שהיו בחצר ושימשו כבית אבות. לפני ההרס נשדדו חפצי הערך ומה שלא נשדד הועלה באש.
- בבית הכנסת ‘”טמפלול קורל” (Templu Coral) הגדול נעצרו המתפללים והובלו לאחד ממרכזי העינויים. חלקם נלקחו בהמשך ליער ז’ילאבה, שם נרצחו. בית הכנסת ניצל משריפה גמורה, כי כמות הדלק שהביאו הליגיונרים לא הספיקה.
- בית הכנסת “האחווה” (פריאטניה) נשדד, נהרס והוצת, אך האש שרפה רק את המבוא ואת דלת הכניסה.
- בית הכנסת “אחדות הקודש” שהוקם ב-1836, נשדד תחילה ב-21 בינואר על ידי עשרה פורעים מזוינים. הפורעים חזרו למחרת, התיזו בנזין והציתו אש, אך האש לא התפשטה ולאחר הסתלקות הפורעים היא כובתה.
- ב”בית הכנסת הגדול” בבירה הייתה משרתת נוצרייה בשם לוקרציה קנז’יה שהתחננה בפני הפורעים שלא ישרפו את בית הכנסת והזכירה להם בבכי את המצוות הנוצריות. בית הכנסת נשדד ופנימו נחרב, אך ניצל משריפה.
- בית הכנסת, “מלבי”ם“, נתפס על ידי כנופיית פורעים והפך למרכז טרור ועינויים. כ-300 יהודים, שתפסו הפורעים בבית הכנסת ובסביבתו, הובאו אליו ושם עונו ונשדדו. גם בית הכנסת נשדד ותוכו נהרס.
- בית הכנסת “בית אל” נשדד ונהרס באמצעות גרזנים ומכושים.
- בית הכנסת הספרדי הקטן, “קהל צ’יקו” (“קהל קדוש שלום”) נשדד ונהרס, אך ניסיונות ההצתה נבלמו על ידי השכנים הנוצרים, שחששו מהתפשטות האש לבתיהם.
- “בית הכנסת של הסנדלרים” נתפס והוסב למרכז עינויים של המתפללים ושל עוברי האורח היהודים, שהובאו מהרחוב. את חפצי הקודש שרפו במרכז בית הכנסת.
- בית הכנסת “פועלי צדק” נשדד ונהרס.
בנוסף לבתי כנסת אלה, נשדדו ונהרסו עוד 13 (!) בתי כנסת קטנים יותר.
כל זאת הוכחה לגדולת הקהילה היהודית ופיזורה בעיר מחד לצד ההבנה של רגשות השנאה העמוקים שהיו קיימים בה מאידך.
(** מקורות: תולדות השואה ברומניה מאת ז’אן אנצ’ל בהוצאת ‘יד ושם’, “הספר השחור” מאת מתתיאס קרפ)
