רוזה, שהייתה שכנה שלנו בשיכון בו גדלתי בפתח-תקווה, נחשבה כפאם פטאל.
רוזה החליפה גברים, כמו שמוסקוביץ’ מהקומה השנייה החליף גרביים – שזה פעם בחצי שנה… בגלל זה אף אחד לא התקרב למוסקוביץ’.
מעבר להיותה פאם פטאל, הייתה רוזה גם חיה פוליטית.
דמות החיקוי של רוזה, הייתה המהפכנית היהודייה, רוזה לוקסמבורג, וזאת הן בשל הזהות בשם הפרטי (רוזה) והן בשל העובדה, שלבעלה האחרון של רוזה היה חשבון דולארים בואדוז, כשזה עוד היה אסור…
כישוריה האלקטוראליים של רוזה נוצלו עד תום על ידי עזרא מקומת הפארטר בבלוק שלנו, במערכת הבחירות לראשות ועד הבית, עת התמודד עזרא מול גולדמן, מהקומה השנייה (על עמודים, ללא מעלית).
לעזרא היה מעמד רם בקרב דיירי הבלוק שלנו, בהיותו “לובש מדים” במסגרת תפקידו כפקח במחלקת התברואה של עיריית פתח-תקווה.
באותה העת, סמוך לאחר מלחמת ששת הימים, הייתה לכל “לובש מדים” בארץ הילה של זוהר וגבורה, ואין זה נפקא מינה מה היה תפקידו של לובש המדים, בין אם הוא מפקד סיירת מטכ”ל, או פקח בעירייה.. מדים זה מדים!!
לעזרא היו שני יתרונות בולטים על גולדמן במערכת הבחירות לראשות הוועד:
היתרון הראשון של עזרא היה קשור בטלקומוניקציה: עזרא, כעובד עירייה, היה הדייר הראשון והיחיד באותה עת שקיבל טלפון וכל השכנים עשו שימוש נרחב בטלפון שבדירתו של עזרא, עד כי עזרא התרוצץ בין קומות הבניין כדי לקרוא לשכנים שקיבלו שיחות בטלפון שבדירתו.
גולדמן נמנע מלטעון שיש בהענקת שירותי טלפון למצביעים משום שוחד בחירות מצד עזרא, מהטעם הפשוט שגם גולדמן, עצמו, השתמש בטלפון של עזרא.
היתרון השני של עזרא על גולדמן נבע מכך, שעזרא מינה את רוזה ליו”ר מטה הבחירות שלו.
תפקידה של רוזה, במסגרת מטה הבחירות של עזרא התמקד, בעיקר, בתחום הפרסום:
היא פירסמה שלגולדמן יש רומן עם מוניקה מהקומה הראשונה.
גולדמן, שהיה נשוי באושר, הכחיש כל קשר אינטימי בינו לבין מוניקה.
או אז, העלתה רוזה מן האוב אמרה מפורסמת של אדם ידוע, ביחס למוניקה אחרת:
“I did not have sexual relations with that woman”
בנוסף, תלתה רוזה שלט על לוח המודעות בכניסה לבניין, בו נאמר: “מי שלא רוצה את עזרא כיו”ר הוועד, יקבל אותו כראש ממשלה”.
השלט שנתלה על ידי רוזה, עשה את שלו, מפני שאף שכן בבנין לא רצה, חלילה, שעזרא יהיה ראש ממשלה. לכן, כולם הצביעו לו לראשות הוועד, חוץ מגולדמן ששלשל בקלפי פתק לבן.
מקץ שנתיים, בהן כיהן עזרא כיו”ר הוועד, אירע – רבותי – מ-ה-פ-ך, עת הפסיד עזרא בבחירות לגולדמן, לא מעט עקב כך שרוזה, חצתה את הקווים והצטרפה למחנה של גולדמן.
ומדוע חצתה רוזה את הקווים מעזרא לגולדמן? מעשה שהיה, כך היה:
מקץ המתנה של 4 שנים, קיבלה גם רוזה טלפון, אך למרבה הצער, הקו שלה היה משותף לה ולקו של עזרא, כך שכל פעם שעזרא דיבר בטלפון, שבת הקו של רוזה.
רוזה, שהייתה זקוקה לטלפון באופן רציף, כעסה על כך שעזרא מדבר, מידי פעם, בטלפון וביקשה ממנו לשתוק, ושבטלפון, במקום “טוק-שואו” – יהיה לו “שתוק – שואו”.
משהמשיך עזרא לדבר בטלפון שבדירתו, החליטה רוזה לחצות את הקווים ולהתקרב לאג’נדה המזהירה של גולדמן, בנושאי ניקיון חדר המדרגות, החלפת המנורות בכניסה ועוד כהנה וכהנה נושאים, שברומו של הוועד.
לקראת הבחירות הנוספות לוועד, מינה גולדמן, כצפוי, את רוזה כראש מטה הבחירות שלו.
גם במטה של גולדמן התמקד תפקידה של רוזה בפרסום והיא פרסמה בין השכנים, שבבחירות הקודמות, העלילו על גודלמן עלילת דם, בדבר קשריו הרומנטיים עם מוניקה מהקומה השנייה, כאשר בפועל, דווקא לעזרא היו קשרים רומנטיים עם מוניקה.
גולדמן, שבזכות רוזה, זכה בבחירות, כיהן שנתיים כראש הוועד עד שנמאס לו והתפטר.
השכנים היתומים מיו”ר, פנו לעזרא וביקשוהו לשוב ולכהן כיו”ר, אך עזרא סירב וטען, שנמאס לו מתפקידים ציבוריים ושהוא החליט לעשות לביתו ולא לחדר המדרגות של ביתו.
בלית ברירה, קיבלה רוזה את דין התנועה והסכימה לכהן כיו”ר הוועד, חרף השמועות בשכונה, לפיהן, היו לרוזה קשרים רומנטיים עם עזרא וגולדמן, בשתי מערכות בחירות שונות.
אכן, פאם פטאל.
