לפני שנים רבות נתבקשה בתי בבית ספרה – להכין עץ יוחסין משפחתי.
כמובן, שבתי פנתה מיד לסבתא (אמי) לצורך קבלת מידע על עץ היוחסין.
תחילה, עברה אימי ביעף על משפחתו של אבי והכריזה בתוקף שלסבא שלי (האבא של אבא) היה בן אחד בלבד, קרי – אבא שלי, למרות שכולם ידעו שלסבא היו שני בנים – אבא שלי ואחיו של אבא.
עמדתה הנחרצת של אמי, כי אבא שלי היה בן יחיד, התבססה על כך שכאשר דודי, מנו ריפל ז”ל שהיה שחקן ידוע בתיאטרון האידי בבוקרשט – הודיע לאביו (סבא שלי) שהוא רוצה להיות שחקן, העיר סבא: “ברגע שתהיה שחקן – אתה כבר לא הבן שלי”. מאז אותו מקרה האבא שלי – בן יחיד.
אימרתו הנ”ל של סבא התקבלה באהדה רבה על ידי אמא, במיוחד משיקולים של חלוקת הירושה של סבא. משום כך, אמא תמיד עודדה את דודי להמשיך ולהיות שחקן.
לבסוף, הירושה של סבא התחלקה בין שני בניו (אבא ודוד שלי), שווה בשווה: שניהם לא קיבלו כלום.
לאחר שאמא סיימה עם משפחתו של אבא, היא עברה למשפחה שלה. המתיחות בין האחים של אמא באה לידי ביטוי גם בעריכת עץ היוחסין של בתי.
כך למשל, אמא לא הסכימה, בשום פנים ואופן, להכניס את אחותה, קלרה, לתוך עץ היוחסין המשפחתי. “לא מגיע לה להיות בעץ”, אמרה אמא לבתי.
כעסה של אמא על דודה קלרה נבע מכך, שכאשר דודה קלרה הגיעה ארצה מרומניה, היתה אמא האחות היחידה מבין כל האחים שתמכה בדודה קלרה כלכלית, טיפלה בה ודאגה לה. חרף זאת, דודה קלרה, כפוית הטובה, לא ידעה להעריך את תרומתה ועזרתה של אמא וסיפרה לכולם שכל האחים תמכו בה!! חוצפנית!!
אין לי ספק שאילו אמא ידעה מראש בעת עלייתה של קלרה ארצה שזאת תהיה תגובתה של קלרה, היא היתה פועלת באותה דרך בדיוק ותומכת בקלרה, רק כדי שבמשך עשרות שנים תהיה לה סיבה טובה להיעלב.
אט, אט הגיעו אמא ובתי לדור הבנים של עץ היוחסין – קרי – אחותי, אנוכי ובני הדודים שלנו.
כאשר הגיע תורי להירשם בעץ היוחסין, עמדה אמא על כך, שליד שמי יצויין גם התואר האקדמי שלי – “עורך דין”.
בתי הצליחה לשכנע את אמא, שבעץ היוחסין לא מפרטים תארים אקדמיים ואמא קיבלה את רוע הגזרה, במיוחד לאחר שנזכרה שבן דודי דוקטור…
לאחר שבתי ואמי סיימו לשרטט את עץ היוחסין המשפחתי, הביטה אמא בעץ והעירה בגאווה גדולה: “אין כמו המשפחה שלנו. אצלנו במשפחה כל אחד מהאחים יתן את החיים שלו למען האחים האחרים”….
