ליה ון ליר

1924-2015

הייתה מחלוצות הקולנוע בישראל, כלת פרס ישראל.

נולדה לסימון ואולגה גרינברג בבסרביה (שהייתה אז חלק מרומניה) וגדלה בבית יהודי שוחר תרבות.

ההורים עודדו אותה לרכוש השכלה בעיקר בתחומי התרבות והאמנות, וכך זכתה ליה ללמוד בחמש שפות: רומנית, רוסית, צרפתית, גרמנית ואנגלית.

בקיץ 1940 שלחו אותה הוריה לארץ ישראל לבקר את אחותה, שעלתה קודם לכן. ההורים נשארו ברומניה ונספו בשואה.

עד לשנת 1946 למדה ליה באוניברסיטה העברית בירושלים , בפקולטה למדעי הרוח.

תמיד מצאה לנכון להתגאות בשורשיה הרומנים ולדבר ברומנית בכל הזדמנות שהייתה, בייחוד עם יוצרי קולנוע רומנים.

ציוני דרך בחייה

1952: נישאה לוים ון-ליר ועברה עמו לחיפה.

1955: וים ון-ליר הקים, יחד אתה, את מועדון הסרט הטוב בחיפה.

1956: ייסוד מועדון הסרט הטוב בתל אביב ובירושלים.

1960: ייסוד ארכיון הסרטים הישראלי.

1973: ייסוד סינמטק ירושלים, סינמטק חיפה וסינמטק תל אביב.

1981: חנוכת הארכיון והסינמטק הירושלמי בבניינם החדש בגיא בן הינום.

1983: הייתה שופטת בפסטיבל קאן.

1984: ייסדה את פסטיבל הקולנוע הבינלאומי השנתי בירושלים.

1988: אירחה משלחת גדולה מרוסיה בפסטיבל השנתי בירושלים (טרם כינון קשרים דיפלומטיים).

1989: הייתה יו”ר חבר השופטים בפסטיבל הסרטים בברלין.

1990: הייתה שופטת בפסטיבל הסרטים בשיקגו.

1998: זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע.

1998: זכתה בתואר אבירת לגיון הכבוד בצרפת – מחווה לתרבות ולאמנות הישראליים.

2003: הייתה שופטת בפסטיבל הסרטים בוונציה.

זכתה להערכה והכרה מקומית ובינלאומית ניכרת:

  • בשנת 1997זכתה בתואר “עמיתת כבוד” של ביה”ס ‘סם שפיגך לקולנוע וטלויזיה’ בירושלים
  • בשנת 2004זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים.
  • בשנת 2009 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
  • בשנת 2013 זכתה בתואר קצינה בלגיון הכבוד הצרפתי ובאות אביר מסדר האומנויות והספרות של צרפת.

ון ליר הקדישה את חייה לקידום אמנות הקולנוע הישראלי ופעלה בדרכים מגוונות כדי לחשוף בארץ את הקולנוע, תוך שימת דגש מיוחד על שימור ואיסוף של קולנוע בינלאומי – יהודי וישראלי.