מאת: הרב ד”ר מנחם מ. ברייאר
עיר זו על גדות הפרוט והגבול הבסרבי שם לה ברומניה ובעולם החסידי.
בה התיישב עוד בשנת תרי”ב הצדיק רבי מנחם נחום פרידמן בנו של רבי ישראל מרוזין זצ”ל, ואחריו מילא מקומו בנו הרה”צ רבי אברהם מתתיהו פרידמן זצ”ל בעיר שטפאנעש אשר לצפון מולדובה.
אף הוא זכה כאביו ונהרו אליו אלפים מיהודי רומניה ובסרביה.
ובצל הודו זכיתי לראות אור החסידות בימי חרפי גם אני.
אחרי הסתלקותו בכ”א תמוז תרצ”ג, התאספו ראשי עם וקהל החסידים לטכס עצה כיצד להנציח שמו של הצדיק שלא נשאר לו נין ונכד למלא מקומו, ו”צדיקים במיתתן נקראו חיים”. עד שהוסכם ביזמת הרב דמתא אבא מארי מה”ר יוסף ברייאר שליט”א אבד”ק שטפאנעשט להקים ישיבה בחצר האדמו”ר בשם: “בית אברהם” שתכונה על שם האדמו”ר רבי אברהם מתתיהו זצ”ל.
הישיבה התקיימה בבנייניה המפוארים של חצר הקודש, וידועים היו הצדיקים לבית רוזין בארמונותיהם ובבנייניהם המפוארים ביופים ובטוב טעמם.
הישיבה התחלקה לארבע כיתות – רובם בחורים משטפאנעשט ומערי השדה ממולדובה ובסרביה השכנה. בראש הישיבה עמד אאמו”ר מהרי”ב שליט”א והוא גם אשר לימד בכתה ד’ שיעור גמרא ותוספות וגם שיעור ביורה דעה, שלא על מנת לקבל פרס.
בין המלמדים שם היה הרב המחנך, הרבי דוד צימרינג שהיה לפנים מראשי הישיבה בקישינב, כעת בישראל.
הלימודים התנהלו בבית המדרש והקלויז – בנין רחב ידים מוקף גן עצים נהדר.
בתכנית היו גם קורסים לגימנסיה והתלמידים הפיקו מכך תועלת רבה ולא הצטרכו לחלל את השבת בגימנסיה ממשלתית. כבישיבה מיאשי, כן גם תלמידי הישיבה משטפאנעשט התייצבו פעמיים בשנה לבחינות כלליות בגימנסיה מטעם הממשלה בבוטושאן וביאשי.
האווירה החסידית ורוח התורה והמוסר שהשפיע אבא מארי מהרי”ב שליט”א על התלמידים הוציאו פירות להגדיל תורה ולהאדירה.
מספר התלמידים בשנת 1936 הגיע קרוב לשישים.
הישיבה עמדה בעצם שגשוגה כשהרוח המסתערת מצד הנאצים מחריבי עולם השתלטה במקום.
קול התורה נשמע באוהלי חצה”ק משנת תרצ”ג עד שנת ת”ש, כשהרוסים התקרבו לנהר הפרוט וכבשו את בסרביה.
ב-12 ליוני שנת 1941 ניתן צו בין לילה וכל הקהילה משטפאנעשט עם אבי מורי, הרב דמתא, בראש הלכה בשביה ואני בתוך הגולה. העיר הופצצה ונחרבה במערכת הקרבות בין הנאצים והרוסים.
אלה היו שלוש הישיבות היחידות ברגאט (רומניה הישנה) עד למלחמת העולם השנייה. ברם אם לא היה בידי יהדות הרגאט לתת דמות שלמה ומקיפה לחיים דתיים ומוסדות תורה רבים, הרי בגלילות שנספחו אליה משנת 1918 חיו ופעלו יהודים בעלי מסורת ומעשה, ואיתם יחד ראתה גם יהדות רומניה הישנה אור התורה באופק רחב ובצורה יותר מזהירה.
(** מקור: דעת – לימודי יהדות ורוח)
