יצחק קוֹרְן (קאָרן)

יצחק קוֹרְן (קאָרן)

(1911-1994)

נולד בשנת 1911 בקישינב בחבל בסרביה לשרה ואברהם קורן.
כילד וכנער התחנך בשילוב בין המסורת היהודית לבין חינוך חילוני.
בסיום בית הספר היסודי למד בגימנסיה העברית “מגן דוד” ולמד בה תורה מפי הרב יהודה
לייב צירלסון.
בתום לימודיו בתיכון בשנת 1928 , נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת יאשי ועבד בעיר לפרנסתו במתן שיעורים פרטיים בעברית.
במקביל ללימודיו החל בפעילות ציונית והיה בין מנהיגי אגודת הסטודנטים הציוניים, תחילה באוניברסיטה ולימים ברומניה (אליה סופחה בסרביה לאחר מלחמת העולם הראשונה). בשנת 1929 נבחר ללוות את נחום סוקולוב בביקורו בעיר.

את לימודיו סיים בשנת 1932 ולאחריהם החל לעסוק בעריכת דין.
באותה שנה התרחבה פעילותו הציונית ומשך תקופה הופקד קורן על עריכת ביטאון הסטודנטים הציוניים ביידיש: “אונזער וועג” (“דרכנו”).
קורן היה לפעיל מרכזי בתנועת “צעירי ציון” והיה פעיל במפעל ההתרמה לקרן היסוד.
במהלך תקופה זו בחר להחדיר בתנועה את חשיבותה של העלייה לארץ ישראל, ובמשותף עם חברו לתנועה, מאיר קוטיק, פעל להגברת חלקם בפעילותה, תחילה באמצעות פרסום מאמרים בביטאון המפלגה, (“ערד און ארבעט” ) “אדמה ועבודה” ולאחר מכן עם בחירתו
לחבר מערכת העיתון ומרכז המפלגה (1934) מטעם ההסתדרות הציונית ברומניה.

נשלח לראשונה לארץ ישראל בשנת 1938.
עם שובו מהקונגרס הציוני ה – 21 החל להתארגן לעלייה, אותה מימש ב – 01.05.1940 עם רעייתו, קלרה (לבית טלמצקי) – לה נישא בשנת 1935.
עם עלייתו לארץ התיישב עם קלרה בתל אביב והצטרף לארגון “ההגנה”.
בשנת 1941 מונה למנהל מחלקת ההסברה והארגון של המשביר המרכזי האחראי על האספקה במסגרת הסתדרות העובדים הכללית.
הוא החזיק בתפקיד זה עד לשנת 1944 ולאחריו מונה לתפקיד מזכיר תנועת המושבים.
עמד בראש תנועת המושבים משך 17 שנים, עד לשנת 1961.
בתפקיד זה החליף את אליעזר יפה, מזכיר התנועה מיום הקמתה וחבר מושב בעצמו.
קורן, עולה חדש תושב תל אביב, נבחר להחליפו והחזיק
בתפקיד בשנות הקמתה של מדינת ישראל וביסוס מושבי העולים לאחר קום המדינה.