יהודי דורוחוי בין שתי מלחמות העולם

במלחמת העולם ה-1 היו היהודים מחויבים כמו כולם להשתתף במלחמה לצד רומניה ולתרום לכיבוש שטחים נוספים. אך מהצד השני, רומניה לא העריכה אותם בחזרה.
לאחר שנכנסה רומניה למלחמה (1916), הפיץ המפקד הצבאי של דורוחוי כרוזים בהם הזהיר את האוכלוסייה מפני היהודים שהם מרגלים, בוגדים ומשתמטים מעבודת הצבא.
בקיץ 1917 נעצרו יהודים שנעדרו [מעבודת הקמת מגורים לחיילים] עקב מחלה או שנשתחררו ממנה, והולקו ערומים ברחבי העיר (שלמה, 1992).

אך היהודים המשיכו לשרת בצבא הרומני וביצעו את העבודות שדרשו מהם.

במלחמת העולם הראשונה, רומניה סיפחה לעצמה שטחים רבים וגדולים שכללו גם יהודים, ולכן כמו ששטחה ותושביה של רומניה גדלו, גם מספר היהודים ברומניה גדל.
בשנים שלאחר מלחמת העולם ה-1 המשיכה האנטישמיות (למרות שלכאורה ניתנו ״זכויות שוות״ ליהודים כחלק מהאמנסיפציה האירופאית), אך למעשה גברה גם השנאה ליהודים והאנטישמיות (בגלל הלאומנות הרומנית). בדורוחוי, כמו בשאר החלקים ברומניה, גברו הקשיים של היהודים, אך בדורוחוי (כמו בכל רומניה), רוב  היהודים נשארו במקום ורק מעטים יצאו לישראל.

בין שתי מלחמות העולם
בין סוף שנות ה-20׳ לאמצע שנות ה-30׳ של המאה הקודמת, מצב הפרנסה של יהודי דורוחוי בפרט ויהודי רומניה בכלל היה ירוד. אין זה מפתיע משום שבשנים אלה האנטישמיות והלאומנות צברו תאוצה והביאו להדחת היהודים מעמדות מפתח ומהיכולת להיות באיזושהי עמדת כוח [כמו בשאר המדינות ברחבי אירופה].
וכך, הופכת דורוחוי לקן לאנטישמיות (בגלל מספר היהודים הרב).
ולראייה,
ב-1924 דורוחוי הופכת להיות השלישית בין המקומות שנפתחו בהם סניפים לארגון ״חברי הצלב״ (fratia de cruce) (ארגון אנטישמי).

(** מקור: אתר ארגון יוצאי דורוחוי)