יהודי בסרביה

בשנת 1889 חיו בבסרביה 180,918 יהודים = כתשיעית מתוך סך כל האוכלוסייה שמנתה 1,628,867.
האוכלוסייה היהודית גדלה בהתמדה, ובשנת 1897 כבר היו 225,637 יהודים מתוך 1,936,392 תושבי החבל.
בשנת 1920 מנתה האוכלוסייה היהודית 267,000 נפש ובשנת 1930 הגיע מספרם ל-270,000 נפש.

רוב יהודי בסרביה חיו בערים הגדולות בקהילות מפוארות דוגמת: קהילות קישינב, בלץ ויעדניץ .
יש לציין כי בשנת 1903 הגיעה קהילת יהודי קישנייב, בירתה של בסרביה, למימדים של 50,000 נפשות, מתוך כלל אוכלוסיית העיר שמנתה 110,000 נפשות (46%).

 

יהודי בסרביה בשואה
על פי אביגדור שחן (הסטוריון וחוקר שואה יליד בסרביה), בשנת 1939, חיו בבסרביה כ-300,000 יהודים.
לאחר נסיגת הצבא הרומני מבסרביה ביוני 1940 הואשמו היהודים בגילוי אהדה ושיתוף פעולה עם ברית המועצות הקומוניסטית והצבא האדום. ברומניה אף הוטחו האשמות קולקטיביות כי היהודים גילו עוינות כלפי החיילים הרומנים הנסוגים, ירקו עליהם, השפילו אותם ופגעו בהם. ואז, בשנת 1941 – עם כיבושה מחדש של בסרביה בידי הרומנים שהיו בברית עם הגרמנים, נפלה בידי השלטונות הפשיסטיים הרומנים החלטה “לנקום” ביהודים.

עוד ערב הפלישה לבסרביה, הוציא יון אנטונסקו פקודה סודית עם שם צופן: “טיהור השטח”. הפקודה כללה שלושה סעיפים:
חיסול פיזי של כל היהודים בכפרים במקום.
מעצר היהודים החיים בערים וריכוזם בגטאות.
מעצר כל החשודים כקומוניסטים וכמי ששירתו את הסובייטים בשנת השלטון הסובייטי בבסרביה והוצאת חלק מהם להורג לאחר שיימצאו אשמים.

ברצח היהודים השתתפו יחידות הז’דנרמים שקיבלו את הפקודה ערב פרוץ המלחמה. יחידות הצבא הצטוו גם הם לעזור לאנשי הצבא שעסקו בפועל בהוצאות להורג. הוקמה יחידה בפיקודו של מיחאי אנטונסקו אשר נקראה ה”שדרה המיוחדת”.
היחידה כללה כ-160 אנשים שהשתתפו גם הם ברצח יהודים, תוך שיתוף פעולה עם היחידות הגרמניות המקבילות.
כל הגורמים האלה יחד עם הצבא הגרמני רצחו בחודשים יולי-אוגוסט של אותה השנה בין 160 – 150 אלף יהודים. את רוב הרציחות עשו הרומנים. רוב היהודים בכפרים הושמדו.

ב – 15.09.1941 ציווה יון אנטונסקו לגרש את כל יהודי בסרביה לטרנסניסטריה מעבר לנהר הדינייסטר ועל פי אומדן רשמי נרצחו כ-25,000 יהודים בדרך לגירוש ועשרות אלפים נזרקו לקבר אחים מאולתר ביער קוסאוץ שבמרכז בסרביה – דרכו עברו השיירות לעבר נקודת המעבר. עשרות אלפים נוספים טובעו בנהר הדנייסטר במעבר לטרנסניסטריה.

בעיצומה של המלחמה נערך מפקד בשטחי בסרביה בו נמצאו 227 יהודים בלבד, ולמעשה בסרביה הייתה, בהתאם לתוכניות, “נקייה” מיהודים. לפי הערכתו של אביגדור שחן 282,000 מיהודי בסרביה הוכחדו בשואה. בזמן שחרור טרנסניסטריה נמנו בה 13,980 יוצאי בסרביה .

 

 

יהודי בסרביה לאחר המלחמה
לאחר מלחמת העולם שנייה חזרו לבסרביה כמה עשרות אלפי יהודים מתוך אלה שהצליחו לברוח מפני הנאצים מזרחה אל עומק ברית המועצות וכן מתוך ניצולי טרנסניסטריה.
לקראת סוף שנת 1993 הוערך מספר היהודים ברפובליקת מולדובה בכ- 15,000 נפש.
באותה השנה עלו לישראל  2,173 יהודים.

בעיר הבירה קישינב פועל בית הכנסת המרכזי לצד מוסדות חינוך וחסד, לרווחת הקהילה היהודית במולדובה בהנהגת שליח חב”ד , הרב זלמן אבלסקי, הרב הראשי למולדובה.