יהדות קריובה – אחת מהקהילות היהודיות הוותיקות ברומניה

מממצאים ארכיאולוגיים והסטוריים, עולה כי יהודים הגיעו לעיר קריובה במספר גלים.

עדות ראשונה להימצאותם של יהודים בקריובה מיוחסת לשנים שבין 1365 ל – 1367 תחת הנהגת לאדיסלאוס בסארב לאחר שאלו הוגלו מהונגריה על ידי המלך, לואיס הגדול.

בתחילת המאה ה – 17 כבר הייתה בקריובה קהילה יהודית מסודרת עם רב משלה.

יהודים רבים הגיעו אז לעיר מטורקיה לצרכי עסקים והתיישבו בעיר וכאשר אולטניה נכנסה תחת שלטון אוסטרי ב – 1718, הוסיפו להגיע יהודים נוספים מאוסטריה והונגריה.

 

באיגרת שנמסרה לקולוניות הבולגריות ב – 01.10.1727 י”ע המלך צ’רלס השישי מאוסטריה, נאסר על היהודים, הטורקים והיוונים של קריובה להציג את מרכולתם בירידים שהתקיימו בעיר ובשווקים המקומיים.
הגבלות אלו נמשכו עד לשנת 1739 כאשר אולטניה הפכה שוב לחלק מוולאכיה. מאז הורשו שוב יהודי קריובה להציג את מרכולתם ברבים. קהילת יהודי קריובה – כמו כל היהודיות היהודיות של וולאכיה – הייתה תחת ההנהגה של ההנהגה בבוקרשט ומתחילת המאה ה – 18 תחת הנהגתו של החכם באשי מיאשי. בית הכנסת הראשון של קריובה, היכל קורל,  נוסד כבר בשנת 1832.

 

משך תקופות ארוכות, היה קשה לאמוד את מספר היהודים בעיר קריובה הודות לעובדה כי הוואלכים סבלו קשות במהלך המלחמה בין הטורקים לאוסטרים ולאחר מכן מקרבות נוספים שהתקיימו באזור ואשר אילצו רבים מהתושבים לחפש מחסה מעבר לדנובה או מאחורי הרי הקרפאטים. על פי מפקד משנת 1899, חיו בקריובה 2,891 יהודים מתוך אוכלוסיה כוללת של כ – 45,500 איש.

 

גם בקריובה מחולקת הקהילה היהודית בין יהודים אשכנזים לבין יהודים ספרדים אמידים שגם הם מצאו דרכם למקום והתיישבו בקריובה למן המחצית הראשונה של המאה ה – 17 ולכל אחת מהקבוצות היה בית כנסת וחברת קדישא משלה על אף שבית קברות הם חלקו ביחד.

 

יש לציין כי בתי קברות יהודים – בהגדרה – צוינו במסמכים ממחציתה השנייה של המאה ה – 18. ל – 2 הקבוצות היו מחלוקות רבות והן לא הסתדרו טוב ביניהן על אף שהבנים, למשל, פקדו את אותו בית ספר. הייתה זו “אגודת ציון” שלימים הפכה ל”בני ברית” שפעלה רבות כדי למתן את הוויכוחים ולהוביל להבנות רחבות ביניהן.

 

על אף שעל פניו חיו יהודי קריובה בשלום עם שכניהם הנוצרים, העיר הפכה אט, אט משך תקופה של יובל שנים לאנטישמית יותר ויותר. דוגמאות לפרעות ביהודי קריובה ניתן למצוא עוד משני מקרים ישנים: הראשון היה במהלך פסטיבל לאומי שהתקיים ב – 10.05.1883 כאשר חוליגנים עברו בעיר וניפצו את שמשותיהם של עסקים יהודים ופצעו לא מעט אנשים. מספר ימים לאחר מכן, הוצתה אש באחד מבתי הכנסת בעיר. בשנת 1884 נזרקה פצצה לתיאטרון שהציגה בו קבוצת יהודים.

 

אירועים כאלו עודדו עם הזמן את עזיבתם של יהודים רבים את קריובה למחוזות אחרים ברומניה.

גלריית תמונות

סרטוני וידאו