קהילת מארקולשט – חיי תרבות ורוח בקהילה

היישוב מרקולשט הוקם ב – 25.05.1837 בימי שלטון רוסיה הצארית על אדמות שהשתייכו לבעל האחוזות, סמיון סטארוב, שנשא בתואר “האיספרבניק של סורוקה”. הוא נועד להיות לנחלה חקלאית למתיישבים יהודים שבאו מפלך פודוליה והוחכר להם בתחילה ל-12 שנה.

המתיישבים היהודים היו אמורים לעסוק בחקלאות ולצורך זה היו פטורים ל-25 שנה מגיוס לצבא הרוסי ולמשך 10 שנים פטורים ממסים.

בתחילה היה שם המקום ‘קוט’ או ‘סטארובקה’ לפי שם בעל האחוזה.

בשנת 1861 הוא נרשם בתעודות תחת השם סטארובקה וכלל 70 משקים משפחתיים, 713 תושבים ושני בתי כנסת.

בשנת 1902 הוקם בו בית ספר יסודי יהודי.

מוסדות הקהילה –
כל החששות ההדדיים של התושבים נדונו בישיבות מיוחדות בבית הכנסת או בשוק בקיץ. 
כל השירותים לקהילה, פעילויות הרב והשוחט הטקסי, עבודה בבית המטבחיים, חדר לילדי העניים, עבודה של חברה קדישא, אחזקת בית המרחץ, המקווה, בית הקברות, אפיית מצות , תלמוד תורה וגדרים היו מסובסדים על ידי מס מיוחד. 
הכספים חולקו באופן פרטי או ציבורי. 
היו גם מוסדות צדקה כמו מעות חיטין, עזרה לעניים וגמילות חסדים.

חינוך ותרבות
מוסדות חינוך התקיימו בעיקר עקב הסיוע המתמיד של נציגי עמותת הקולוניזציה היהודית, השפעת המלומד איל פישמן (הרב איל הכהן מימון), והמורה והסופר – הילליס.  הם תרמו רבות להעלאת הסטנדרטים החינוכיים והתרבותיים של הקהילה.

בית ספר יסודי נוסד בנוסח בתי ספר אחרים של אגודת הקולוניזציה היהודית והסופר והמורה הילליס מונה למנהל שלו.  הוא היה שם עד 1918. בית הספר שחינך דורות של אנשי רוח, הפך למרכז תרבותי. 

לאחר סיפוח רומניה, בית הספר הפך לבית ספר תיכון (8 כיתות) שאורגן על ידי ‘תרבות’ . 
היה גם בית ספר יסודי של 4 כיתות שהוקם כמכינה לבית הספר התיכון.

העברית הייתה שפת ההוראה בבית הספר היסודי ובכיתות הנמוכות של התיכון.  בנוסף לנושאים חילוניים התקיימו גם שיעורים בספרות עברית, תנ”ך והיסטוריה יהודית . שניים מהמורים בצוות הגיעו מארץ ישראל.

במקביל להקמת בית הספר, התקיימה גם קבוצת “יהודים מתוקנים” – שהיו מזמינים אינטלקטואלים מאוקראינה ללמד “עברית בעברית”.
החומרים ששימשו היו עיתונים עבריים שהיו מגיעים בדואר לכפר.  בתים רבים רכשו ספרים עבריים חדשים. 
בנוסף לשפה העברית, תנ”ך ותלמוד נלמדו גם בתלמוד תורה המודרני. 
הדתיים הם אלו שלימדו מקצועות דתיים כגון: משנה, תהילים, תלמוד וכו ‘.

לסיפור הקהילה בשואה – לחצו כאן !

על שטח של 5 דונם משתרע בו עד היום בית עלמין יהודי עם כ- 1,500 מצבות.

(** מקור: פנקס קהילות – מרקולשט)