גורלם של יהודי דורוחוי בשואה

על יסוד החוזה שנחתם באוגוסט 1939 בין גרמניה לברית המועצות סופחו בסראביה וצפון בוקובינה לברית המועצות ביוני 1940. עם הסיפוח באה פורענות על יהודי דורוחוי.
הצבא הרומני נסוג מהאזור, וחיילי גדוד רגלים פרעו בחבריהם היהודים. שני קצינים רומנים התערבו ומנעו רצח.

האווירה בעיר היתה מתוחה מאד, התושבים הנוצרים הציגו צלבים ודמויות קדושים בחלונות בשעה שחיילים בליווי תושבים מקומיים סימנו את בתי היהודים.

להלווייתו של חייל יהודי שנהרג בשירות, שלחה מפקדת העיר משמר כבוד של עשרה חיילים יהודים בפיקוד נוצרי. בעת הורדת הארון נשמעו יריות, והחלו פרעות.
חיילי משמר הכבוד היהודים ניסו לעזוב את המקום אך נרצחו בידי חיילים רומנים. באותו אירוע נרצחו עוד 40 יהודים שהשתתפו בהלווייה, בהם שלושה ילדים, שמונה נשים, ואדם בן 80, שהוכה למוות אחרי שהכדורים החטיאו אותו. במקביל לרצח בבית הקברות התנפלו חיילים על בתי היהודים בעיר, עינו ורצחו כמאתיים יהודים.
הטבח נפסק רק הודות לגשם החזק שהבריח את החיילים מהרחובות. אחרי הטבח שדדו איכרים וחיילים רכוש יהודי.

בספטמבר 1940 עלה לשלטון הגנרל אנטונסקו והרכיב ממשלה מחברי “משמר הברזל”. רומניה הצטרפה למחנה הגרמני.

בדורוחוי הופקעו בנייני בתי הספר, שני בתי ספר יסודיים ואחד על-יסודי. היהודים שנטשו את העיר בשעת הפרעות לא הורשו לחזור אליה.

בינואר 1941, בעת מרד משמר הברזל נגד אנטונסקו נאסרו ועונו מאות יהודים.
פירוק משמר הברזל אחרי תבוסתו במרד לא שם קץ לסבל היהודי.

ביוני 1941 פרצה המלחמה נגד ברית המועצות, רומניה השתתפה בה וגל הרדיפות נגד היהודים גאה. ב- 1941, ערב גירושם, חיו בעיר 5,389 יהודים. ב- 1942 גורשו יותר מחצי מהם.

הקהילה היהודית נאלצה לקלוט פליטים יהודים שגורשו מעיירות המחוז (בתוקף צו שהוצא ערב פרוץ המלחמה). 300 יהודים הואשמו בקומוניזם, ביניהם מנהיגי הקהילה, ונכלאו לכמה חודשים במחנות ריכוז בטארגו- ז’יו Targu Jiu ובקראיובה Crajova,  שבדרום מערב רומניה.

בעיר עצמה אסרו הרומנים בני ערובה, חייבו את היהודים לענוד טלאי צהוב, הגבילו את תנועתם ואסרו עליהם לצאת מן העיר.

מבחינה מנהלית צורפה דורוחוי ב- 1938 לחבל בוקובינה ולכן, למרות שהעיר הייתה חלק מחבל מולדובה וביוני 1940 לא סופחה לברית המועצות, הוחלט על גירוש היהודים לטרנסניסטריה, שאליה היגלו הרומנים 146,555 יהודים מרומניה.

ב- 6 בנובמבר 1941 נמסרה ההודעה על הגירוש לטרנסניסטריה, לקול תופים בחוצות העיר. היהודים היו חייבים למסור את כל חפצי הערך לבנק הלאומי ולהמיר את כספם בכסף רוסי, בתמורה אפסית. האוכלוסייה הנוצרית פירשה את ההכרזה כהיתר לשוב ולשדוד חנויות של היהודים.

ב- 7 וב- 8 בנובמבר גירשו הרומנים כ- 6,000 יהודים ממפוני המחוז.
הם כלאו אותם בקרונות בהמות ומשא וב- 10 בנובמבר הגיעו לאטאקי בבסרביה, נקודת מעבר על הדנייסטר – שם חיכו יממה בגשם ובקור לעבור את הנהר, ואז הובלו ברגל למחנות היעד. לאורך כל הדרך השומרים שדדו מהם את המעט שנותר וירו באנשים רבים, שפיגרו מאחור.

ב- 12 וב- 13 בנובמבר גורשו כ- 3,000 יהודים מדורוחוי עצמה, וביניהם מנהיגי הקהילה בראשות הרב שכטר. רבים נשדדו ונרצחו בדרך. על קירות הבתים ההרוסים באטאקי נמצאו כתובות אזהרה של המגורשים. בשעת חציית הדנייסטר כמה סירות התהפכו ונוסעיהן טבעו בנהר. מי ששרדו, הובלו ברגל למוגילב ומשם למחנות במחוז.

ביוני 1942 נתחדשו הגירושים. נוצרים שהחביאו בבתיהם ידידים יהודים נשלחו למחנות ריכוז. גורשו גם 450 יהודים שנמצאו בגדודי עבודת כפייה מחוץ לעיר בעת הגירוש הראשון ובשובם לא מצאו את משפחותיהם. בטרנסניסטריה הצטרפו אליהם בני המשפחה. 950 אנשים הובלו למחנות עבודה מעבר לנהר בוג – שם נספו כמעט כולם. בדורוחוי עצמה, התושבים שדדו את רכושם של המגורשים היהודים, והשלטונות הפכו בתי כנסת למחסנים והשתמשו במצבות בית הקברות לריצוף. בעיר נותרו 2,000 יהודים. ראש העיר אסר לקיים כל מגע כלכלי עמם, ורוב החנויות נסגרו.

למרות הקושי הנורא, קהילת דורוחוי המשיכה לקיים לימודים בבתי הספר היסודיים, וגם פתחה שתי כתות חדשות לתלמידי תיכון. בנוסף הפעילה הקהילה את בית האבות ותמכה במגוייסים לפלוגות העבודה. עזרו לה בכל אלה קהילות אחרות וועדת הסיוע בבוקרשט.

הצבא הרוסי שחרר את דורוחוי באפריל 1944. 

(** מקור: בית התפוצות)

למאמר מורחב על פוגרום דורוחוי – לחצו כאן !

האנדרטה לזכר קדושי דורוחוי ביער שורש

בזכות מאמצים רבים של אנשים שנושא זה היה חשוב להם,  הוקם יער קדושי דורוחוי והסביבה (דאראבאני, הרצה, מיכלאני, סווני ורדאוץ) ואנדרטה שעשויה שישה עמודי אבן וביניהן גדם נמוך של עץ המסמל את גדיעת חיי היהודים בשואה.
מקום זה נמצא במושב שורש, בהרי ירושלים.  האנדרטה בעלת שש הצלעות נועדה להנציח ולהזכיר אלפי היהודים שנספו בפוגרום דורוחוי  ובטרנסניסטריה.

חשוב לציין כי אנדרטה דומה לזו מצויה בבית הקברות היהודי בדורוחוי עם עמודי אבן גדולים עומדים בצורה דומה.
בנוסף, בבית הקברות היהודי ישנם כ-50 עצים קטנים שהוצבו לזכרם של נספי הפוגרום. 

זוהי הדרך הטובה ביותר לסיים את פרק שואת יהודי דורוחוי, ההנצחה והזיכרון.
מדי שנה בחודש יוני מתקיים אירוע זיכרון ביער קדושי דורוחוי בישראל. 
עצרת לזיכרון הפוגרום בדורוחוי שהיה ב-1/7/1940 וכן לגירוש יהודי השואה לטרנסניסטריה.
זוהי עצרת המזכירה שלמרות הקשר הטוב עם רומניה והעצב מהעזיבה, עדיין הייתה זו האנטישמיות שהביאה למותם של יהודים רבים ואסור לשכוח זאת. הגעגועים לחיים בדורוחוי וברומניה אמנם רבים וחזקים, אך אין לשכוח את מה שקרה. 

למרות שיהודי דורוחוי גאים במולדתם הרומנית ובמקום ממנו הם הגיעו, עדיין היה משהו מאוד כואב ומאוד עצוב בעבר הזה.
האהבה הגדולה שיש לעיירה הקטנה והמשפחתית הזאת (דורוחוי) מהולה גם בעצב ובכאב על כך שבמקום זה נהרגו רבים מאנשי הקהילה על לא עוול בכפם. רק בגלל שהיו יהודים.

אמנם היו רומנים שעזרו ליהודים להימלט על נפשם, ובזכות רבים מהם אנחנו פה היום, אך הם היו מעטים וקולם לא נשמע. 
ככלות הכל, הפוגרום נעצר בזכות רומנים טובים שניסו לעשות סדר ולהחזיר את הצדק.
 את יהודי דורוחוי החזירו מטרנסניסטריה בשנת 1943, כשרוב היהודים באירופה נשלחו למחנות המוות וההשמדה.
יש עדיין תקווה, אך ישראל היא ללא ספק המקום היחידי (בעולם) שבו היהודים יכולים לחיות בשקט. 

טקסי השנה/ עצרת הזיכרון ליהודי דורוחוי שנספו בפוגרום ובשואה הם קטנים ומרגשים, ומוגשים לרוב על-ידי קרובי משפחותיהם של הניצולים. לעיתים משתתפים גם הניצולים עצמם. אנו מחויבים לזכור ולא לשכוח, כדי שההיסטוריה הנוראית הזו לעולם לא תחזור. 

סרטוני וידאו מטקסי הזיכרון

עוד סרטוני וידאו