קהילת ברלאד – הקהילה בשואה

היהודים היו יכולים לעסוק בכל דבר, אבל הם לא היו מורשים להיות עובדי מדינה. היו חוקים מיוחדים שקבעו אפליה כזו, אבל בשלב מסוים, הם בוטלו.

הרופאים היהודים, נלקחו לטאטא את הרחובות.

 יהודי ברלאד לא הרגישו אף פעם שונים משאר האוכלוסייה ולא טופלו אחרת לעומת הרומנים. 

כל זאת עד 1940, כאשר שנאה גזענית הפכה למדיניות ממלכתית.
עם זאת, יהודי רומניה היו איכשהו מוגנים במידה מסוימת מזוועות שהיו אצל היהודים שהתגוררו במדינות אחרות. אך מהשפלה ולעג לא הצליחו להימלט.

זה היה נורא. אפשר היה לראות איך אנשים מלומדים, אנשים יקרים מברלאד הפכו ללעג, איך רופאים יהודים נלקחו לנקות שלג, לשבירת קרח. אוכלוסיית רומני ברלאד לא קיבלה זאת. אלה שאיתם גדלו וחייו בקרבם בשלום עד אז, היו ממורמרים ונזעמים.

הם היו איתם ועזרו ככל שיכלו. רופאים רומנים של בית החולים, בראשותו של המנהל, היה להם האומץ למחות, לעמוד בהגנת  החברים היהודים. בזמן רעידת האדמה הם נלקחו לרחובות כדי לאסוף פסולת, לבנים, ולטאטא. אוכלוסיית ברלאד סיכנה את החיים שלה כאשר הצטרפה ליהודים. הם עשו מחווה נשגבת. התלמידים היהודים גורשו מבתי ספר הממלכתיים.

המסחר לא הושפע. הרבה יהודים שיתפו רומנים ותחת ההגנה הזאת החנויות המשיכו להתקיים.

במקום בו לא הצליחו, המדינה שמה כרזות:

” Magazin jâdovesc” ו – ” Magazin românesc”, אבל הרומנים  הפשוטים, האיכרים, לא הקשיבו לזה וגם המשטרה לא עמדה בכניסה לכל חנות לאסור אותם.