מידע על העיר בלץ

עיר הנמצאת בצפון מולדובה שאוכלוסייתה מונה 102,457 אנשים, נכון לשנת 2014 ומהווה את העיר השנייה בגודלה במולדובה של היום לאחר הבירה, קישינב.

העיר נמצאת כ-120 ק”מ מצפון-מערב לקישינב על יד שפך נהר ראוצל לראוט. עוברים בה שני נהרות קטנים נוספים, שנשפכים לראוט. בנוסף, בנתה העירייה שני אגמים מלאכותיים בתוך העיר.

פירוש שמה הוא: ביצה וככל הנראה הסיבה לשם זה היא אזור הביצות בו היא נמצאת.

השיר היידי הנודע “עיירתי בלז”, של המשורר יעקב ג’ייקובס, נכתב על אודות עיר זו.

העיר מוזכרת לראשונה ב – 1421 ונוסדה כמקום יריד בנחלותיה של הנסיכה הפולניה, רינגלה ממאזוביה, אשת השליט המולדבי, ‘אלכסנדר הטוב’.
באותה תקופה השתייכה בלץ למחוז דורוחוי,  אך כעבור זמן קצר עברה למחוז יאשי.
כעיר על פרשת דרכים היא הפכה למקום יריד סוסים. הנסיך מקרים מנגלי גירֶי הרס את העיר ב-1469, אך נוצח ליד הכפר ליפניץ, 100 ק”מ משם על ידי המולדבים.

ב-1711 הנסיך המולדבי, דימיטרי קשימיר, קרא לעזרתו לצאר הרוסי, פטר הגדול, שזה עתה ניצח את קרל ה – 12, מלך שבדיה להילחם בטורקים.
בין השנים 1711-1812 ניצבה בלץ בזירת הקרבות על שליטה באזור בין הרוסים, הטורקים והאוסטרים.
ב-1812, על פי הסכם בוקרשט,  האזור עבר לידי רוסיה. ב-1818 ביקר במקום הצאר הרוסי; כשהודיעו לו שם שנולד לו בן, הפך את המקום לעיר לכבוד המאורע.
תחילה העניקו הרוסים חופש מסוים לרומנים, אך כבר בתקופת ניקולאי הראשון החירות דוכאה, וכולם אולצו ללמוד בשפה הרוסית ולהתבולל בתוך העם הרוסי.

ב-מרץ 1918, עם התפרקות האימפריה הרוסית, צורף האזור לרומניה עם כל בסרביה על פי החלטת בית הנבחרים של בסרביה. ב-1940 צורפה העיר לברה”מ על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.

ביוני 1941 היא נכבשה על ידי גרמנים והועברה לרומניה.
ב-1944 שוחררה העיר על ידי הרוסים.

מ-1991 היא נמצאת במולדובה העצמאית. משנה זו רוב היהודים עלו לארץ.

גלריית תמונות