יהודי רומניה בישראל

לפני שהתחילה העלייה הראשונה, כבר היו בשלוש “ערי הקודש” : ירושלים, צפת וטבריה, יותר מ-1,500 יהודים אשכנזים יוצאי רומניה ועוד כ-800 עד 1,000 יהודים יוצאי בסרביה ובוקובינה.
יהודים אלה התערו ביישוב הישן והפכו חלק נכבד ממנו.

בצפת, למשל, היוו יוצאי רומניה 23% מהאוכלוסייה “האשכנזית” ואכלסו ארבעה בתי מדרש, שנקראו על שם יישובי המוצא הרומניים: רומאן, בוטושאני, שטפאנשטי ובוחוש:

בנוסף לאלה היה גם מספר לא גדול של יוצאי רומניה “ספרדיים”, שהצטרפו לכולל הספרדי‏.

אכזבת היהודים מהמצב ברומניה בסוף המאה ה – 19, הביאה לחיפוש אפיקים לחיים חדשים, מחוץ לרומניה.
ב – 1873, בקומונה (מועצה אזורית) ניקולשט (Nicoleşti) וכן בעיירה טקוץ’ (Tecuci) שבאותו מחוז, קמו האגודות הראשונות של חיבת ציון, שמטרתן הייתה התכוננות לעלייה לארץ ישראל.
אגודה דומה, שקמה במוינשט, שלחה ב- 1875 את דוד שוב עם שני מלווים, לחפש דרכים לרכישת אדמות והתיישבות בארץ ישראל.

הפתרון הציוני וגל הגירה, שחלק קטן ממנו (4,000 עד 1907) פנה לארץ ישראל.
בסוף 1881 התקיים ‘קונגרס פוקשאני’ – בו לקחו חלק נציגי אגודות חובבי ציון ברומניה שאיגדו 70,000 יהודים.

(*) מיהדות רומניה יצאו הנחשונים (32 משפחות) של העלייה הראשונה שייסדו את ראש פינה וזיכרון יעקב.

בין עולי רומניה היו אישים בולטים כמו : בני משפחת אהרונסון, מרדכי ברנשטיין וישראל טלר.

עד סוף 1882 הגיעו לארץ ישראל 1,332 מתיישבים חדשים מרומניה.
גם בבנייה היום יומית של היישוב העברי בארץ ישראל לקחו חלק יוצאי רומניה ואפילו הבית הראשון של תל אביב נבנה על ידי ראובן ובקה סגל, מיוצאי רומניה.

חשוב להדגיש כי ראשוניות העלייה מרומניה באה לידי ביטוי במובן הכרונולוגי, הכמותי והאיכותי.

גם לאחר קום המדינה לא ראו יהודי רומניה את מדינת ישראל כמקום להגירה אלה ברובם הגדול קשרו את גורלם לקיום המדינה.

הבולטות של היהודים מרומניה החל מהעלייה הראשונה ובאה לידי ביטוי עד היום באופן המושלם בו השתלבו בחיי המדינה ותרמו לבניין הארץ, לחקלאות, לתעשייה, למדע, לתרבות ולרוח, לתחום התעשיות עתירות הידע, מחקר הרפואה, המשפט והחקיקה, ההנהגה המוניציפאלית, לביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה ולתחום האקדמיה.

יש לציין כי בין חתני וכלות פרס ישראל המכובד, יש 40 אישים שהם ממוצא רומני. לרשימה המלאה – לחצו כאן !