בעשורים האחרונים השתרש בקרב ישראלים רבים טרנד “טיולי השורשים”.
ההבדל בין טיול שורשים, לבין טיול רגיל בחו”ל מתמצה, בעיקר, בכך שבטיול שורשים אין כמעט שופינג… משום כך, את רוב “טיולי השורשים” מארגנים הגברים, דווקא..
ולמה אין כמעט שופינג בטיולי שורשים? ראשית, מפני שלא נעים לבני המשפחה להסתובב בטיול השורשים המרגש שארגן הסבא עם שקיות של מותגים בידיים או לשוחח על הסיילים שבמרכזי הקניות ושנית, במקומות הנידחים בהם גדל הסבא, אין בכלל מרכזי קניות…
לפני מספר שנים הצטרפתי ל”טיול שורשים” בבוקרסט – אותו אירגנו שני אחים, שהם חבריי הקרובים ביותר. הייתה זאת הפעם הראשונה ששני האחים ביקרו ברומניה מאז עלייתם ארצה בשנת 1964 ומכאן התרגשותם לקראת הביקור.
לשם קבלת הסכמת הנשים והילדים לצאת לטיול השורשים, הבטיחו שני האחים לנשותיהם – טיול גומלין במילאנו, (מרכז האופנה העולמי), ולילדים הבטיחו כי כאשר הרומנים יחזירו את רכושם של יהודי רומניה שעלו ארצה, יקבלו הילדים את ביתם של שני האחים בבוקרסט.
בהגיענו לבוקרסט, פנינו מיד לכתובת בה גרו שני האחים בילדותם.
למרבה הצער, האחים לא לקחו בחשבון פרט קטן והוא – שבשנת 1977 אירעה רעידת אדמה ברומניה, שהחריבה מבנים רבים בבוקרסט, כולל את הבית בו גדלו שני האחים.
משום כך, בכתובת ביתם של האחים נותר משטח בוצי שהעלה את חמתם של בני המשפחה אשר התמרמרו על כך, שסחבו אותם ישר משדה התעופה למשטח בוצי, בעוד שהם היו יכולים לעבור תחילה בקניון “בניאסה” (BANEASA), בדרך משדה התעופה.
התמרמרותם של הילדים גברה עת התחילו להבין, שהבית שהובטח להם כתנאי ליציאתם לטיול השורשים– הלך פייפען.
בנסותו להפיג את התמרמרותם הגוברת של בני המשפחה, הצביע אחד האחים על המשטח הריק והכריז: “כאן היה הבית שלנו וממול היה ביתו של השכן”.
“לא נכון” העיר האח האחר, “הבית של השכן היה כאן והבית שלנו היה ממול”.
משהחריפה המחלוקת בין האחים באשר למיקום ביתם שהלך פייפען, והמחלוקת איימה להפוך ל”מלחמת אחים” ממש, הושגה פשרה – עליה הסכימו שני האחים, לפיה במשטח הריק שלנגד עיננו, ניצבו זה לצידו של זה, ביתו של השכן וביתם של האחים.
תמונה שונה בתכלית נתגלתה לנגד עינינו בעת הביקור במקום בו למדו האחים, בבית הספר היסודי בבוקרסט. לשמחתנו, במקום עמד בניין, אלא שזה לא היה בית ספר, כי אם בניין מגורים מיושב, שנבנה על שטחו של בית הספר, בו למדו האחים, אשר נהרס ברעידת האדמה.
בו במקום, טיול השורשים של האחים, אשר החל בתרועה רמה, הסתיים בקול ענות חלשה, למגינת ליבם של האחים, אשר טרחו במשך חודשים רבים, כדי לארגן ולהכין את הטיול.
יחד עם זאת, טיול שורשים, בלי שורשים אי אפשר, אז בני המשפחה הביאו ארצה שורשים של לאושטיאן (LEUSTEAN), שבלעדיו מרק הצ’ורבה חסר כל טעם.
לפני מספר חודשים יצאתי עם ביתי – ליאור, לטיול (רגיל) ברומניה.
בעת שהותנו בבוקרשט, ביקשתי מליאור להצטרף אלי לביקור בבית הקברות היהודי בג’ורג’ולוי (GURGULUI) – שם קבורים סבי, סבתי ודודיי.
לאחר שאיתרנו את הקברים השונים, הדלקתי נר ליד כל קבר, ואמרתי “קדיש” ו”אל מלא רחמים”.
ביציאה מבית הקברות אמרתי לליאור, שמאז פטירתם של יקיריי הקבורים בבוקרשט, איש לא עלה לקברם, ולא אמר “קדיש”.
ליאור חיבקה אותי ואמרה: “אבא, זה נורא מרגש”. בקצה עינה ראיתי לחלוחית…
