רבים מעולי רומניה זוכרים וודאי כיצד עם הגיעם ארצה שונה שמם הרומני לשם עברי מקורי.
אנשי משרד הקליטה והפנים, שעסקו בשינוי השמות הרומנים, גילו יצירתיות רבה, שלעיתים הביאה על העולה החדש בכייה לדורות.
בבית הספר התיכון היה לי מורה להתעמלות ששמו הרומני היה פויו (PUIU).
פויו ברומנית פירושו אפרוח. אנשי משרד הקליטה החליטו לעבור מזואולוגיה לבוטניקה ובמקום “אפרוח” (פויו) קראו למורה שלי – נרקיס…
אם השם הרומני – “אפרוח”, גרם למורה החסון, הגבוה והשרירי מבוכה רבה, הרי ששם הפרח נרקיס שקיבל המורה הגברי, (ועוד פרח עם קונוטציה נרקיסיסטית), גרמו לו תחושה של בושה וכלימה ממש .
במלאכת המרת השמות הלועזיים לשמות עבריים, דאגו פקידי משרד הפנים היצירתיים, לשמר, ככל האפשר את האותיות של השם המקורי: כך, למשל, לעולה בשם מיחאי (MIHAI) קראו בעברית – “חיים”; לעולה בשם מירל (MIREL) קראו “לירם”; ולחבר ילדות בשם ניקו (NICU) קראו “ניקנור” – דבר שגרם לניקו המסכן סיוטי לילה ממושכים.
היה זה מביך ביותר, שניקו, הנער הרזה, הביישן והשפוף, נקרא בשם ניקנור שהיה מצביא אכזר, אשר לחם נגד יהודה המכבי ויום מותו הפך לחג יהודי… אני מתחיל להבין למה ניקו ניתאי לא הסכים לעברת את שמו…
השמות העבריים שניתנו לעולים החדשים, נבעו לעיתים מנסיבות מקריות:
פעם הודיעו לעולה חדש שהוא עתיד לקבל שם עברי. על כך הגיב העולה הפטריוט בשמחה ואמר: “ברוך השם”. אמרו לו – “בסדר”. מאז השם שלו ברוך.
לעיתים שינוי השם נעשה על דרך האסוציאציה: כך למשל, לעולה חדש בשם VALERIAN קראו – שלו; לנערה בשם קונסטנצה קראו – אילת; ולשכן שלי בשם MIELU, שפירושו כבש ברומנית, קראו בעברית “צבי”.
למה צבי? כי הצבי, כמו הכבש, שניהם הינם בגדר “בהמה דקה”, אם כי אלה שהכירו את השכן שלי צבי יודעים שצבי בהמה גסה.
בדיעבד, התברר שהשם צבי, שניתן לשכן שלי התאים לו מאד, לאחר שאישתו הצמיחה לו קרניים.
עולים רבים שינו גם את שם המשפחה. היו מקרים שדווקא אי שינוי שם המשפחה גרם לתקלות: במו אוזני שמעתי כיצד פציינט פנה לרופא שלו ואמר לו: “ד”ר צ’יזמרו (סנדלר ברומנית), אתה לא רופא אתה סנדלר…”.
במחשבה שנייה, יתכן שיש איזו שורשיות, עוצמה, ואולי מידה מסוימת של מסורת בשמירת שמות המשפחה הישנים שירשו אבותינו, בגולה, הדוויה…
לי אישית יש הסתייגות מסוימת משינוי שמות משפחה. בעיניי, בשמירת שם המשפחה המקורי יש מידה לא מבוטלת של שורשיות, מסורת וכיבוד עץ היוחסין שניטע לפני מאות שנים. כנראה שהרמטכ”ל שלנו מסכים איתי…
