המקצועות הנשיים בקרב יהדות בוקובינה

בראשית המאה העשרים, עם עליית רמת החיים, נשים רבות רצו לסייע להתבססות המשפחה ולאפשר רכישת השכלה כללית לילדיהם. האישה עזרה בבית המסחר בכפרים (החנויות היו פתוחות מעלות השחר ועד שקיעת החמה).
נשים נשאו בעול המכירה וניהול העסקים היומיומיים. הבעלים היו ממונים על רכישת סחורות בערים הגדולות, הבאתן לחנות, סידורן במדפים ובמחסנים ההולמים, וכן טיפול בענייני כספים, מסים ומכירה בסיטונות.

 

נשים אחרות היו אחיות בבתי חולים ובמרפאות הפרטיות (ציבוריות כמעט ולא היו). לבורנטיות במעבדות בבתי החולים ובמעבדות פרטיות.

 

גננות – בגני ילדים לבנות בלבד. בנים החלו את לימודיהם ב”חדר” ובבתי הספר העבריים-הפרטיים בגיל שלוש. בנות בגיל 4 בגן ילדים “בית-יעקב”. מורים שהתחילו להורות בימי השלטון האוסטרי, הותר להם להמשיך להורות בבתי-ספר ממלכתיים רומניים, בתנאי שעברו לשפת הוראה רומנית.

תופרות בגדי נשים: תופרות בית ומנהלות סלונים לתפירה; תופרות חולצות לגברים לפי מידה, כולל רקימת ראשי התיבות של שם בעל החולצה, סימן שהחולצה נתפרה לפי מידה; תופרות חזיות ומחוכים זכו לכבוד מיוחד, כי הן היו בעלות מקצוע הדורש מיומנות מיוחדת ולקוחותיהן השתייכו למעמד חברתי, שהרשה לעצמו מותרות.

 

לאישה היהודייה בבוקובינה היו תפקידים מכריעים בקיום התא המשפחתי:
חינוך הילדים הוטל כמעט במלואו על האם היהודייה, על פי האימרה הרומנית – “שבע שנים מהבית” שנות עיצוב אישיותו וחינוכו של הילד. האם חינכה את ילדיה להתנהגות “דיפלומטית”.
כבר מגיל צעיר חינכה את ילדיה, כי בבית, בבית הספר היהודי ובקרב יהודים “הנך צריך להגן על זכויותיך, לשכנע בצדקתך, לכבד את זולתך, ואילו בחברה נוכרית ומעורבת – לשכנע בנועם, לא להיכנס לוויכוחי סרק, לעמוד על זכויותיך, אך רצוי להגיע לפשרה, להצטיין בלימודים בלי להבליט יתר על המידה את יכולתך האינטלקטואלית ואת ידיעותיך; להימנע בכל מחיר מוויכוח דתי”.
כל אם ראתה כחובה ראשונה להקנות לילדיה נימוסים כלל אנושיים: התנהגות ליד שולחן האוכל, כיבוד אב ואם, כיבוד אדם מבוגר, מתן סיוע לזקן ובראש וראשונה לסבא וסבתא והושטת יד עוזרת  לחבריך.
ספר ה”בונטון” היה לספר חובה כמעט בכל בית יהודי שאימץ את הנימוסים הכלל אנושיים.
השפעת החינוך בהליכות ובנימוסים עמדה לימין האדם לאורך כל חייו ביחסים בין-אישיים, ביחסי ציבור ואפילו בדיפלומטיה.

 

האם היהודיה גם דאגה להעשרה ספרותית ותרבותית של ילדיה: בקריאת ספרים ושיתוף במשחקי חשיבה ופיתוח היצירתיות. המשפחה היהודית לא הסתפקה בחינוך הממלכתי הפורמלי ודאגה להוסיף מסגרת לימודית משלימה לאחר הלימודים הפורמאליים בבתי הספר הממלכתיים או ע”י לימודים בבתי ספר עבריים משלימים או ע”י מורים פרטיים של שפות ויהדות.

 

 

כמחווה למאמר, מצ”ב תמונה של איגוד נשות בוקובינה בת”א

בתמונה:
First row, sitting from left to right:
Lizzy Edelstein, Lola Körner, Mady Elefant,
Genia Albin (chairperson), Zunia Schifter (honorary president), Fanny Glasberg, Klara Blum.
Second row, sitting:
(left) Sali Kula (secretary), (right) Hilde Katz.
Standing, from left to right:
Lizzy Osterer, Gerda Berger, Rosa Rittberg, Fanchette Melzer,
Fanny Bernstein, Martha Kissmann, Dr. Rachelle Rinzler, Dr. Erich Neuborn, Lola Wildmann,
Dorit Wagner, Lodzia Besner, Tella Löbel and Lona Münzer