כשבוע לאחר עלייתי ארצה, התחלתי ללמוד בכיתה ח’, בבית ספר עממי בקריית חיים. כמובן, שלא ידעתי עברית ולא הבנתי דבר.
היום הראשון ללימודים היה מאכזב ביותר.
אנוכי ועולה חדש, נוסף, מרומניה, הגענו לבית הספר כשבאמתחתנו תקוות רבות.
אך דא עקא, כגודל הציפיות – כך גודל האכזבה.
המורה נכנסה לכיתה – החלה לדבר בעברית וסיימה במילים: “.. יש רומנים”.
“IES” – ברומנית – זה – “צאו החוצה”.
כאשר חברי ואנוכי שמענו – ” יש (IES) רומנים” קמנו בבושת פנים תוך תחושה שהאנטישמיות הגיעה לישראל, והתחלנו ללכת לכיוון הדלת.
או אז – הקצינה המורה את עלבונותיה, עת פנתה אלינו ואמרה לנו – “בואו” (BOU) – שזה שור ברומנית.
מאוד נעלבתי – מורה שכלל לא מכירה אותי, מכנה אותי בשם – BOU (שור).
מה עשיתי לה?!
האסוציאציות הזואולוגיות של אותה מורה, הקצינו למחרת היום, כאשר אחת התלמידות בכיתה הצביעה והמורה פנתה אליה ואמרה לה “בקשה”, (vaca-asa) שזה ברומנית “פרה”.
בקיצור היא פרה ואני שור… חשבתי לעצמי – זאת לא כיתה זאת רפת.
לתחושת משק החי בכיתה תרמה גם תסרוקתה המקורזלת של המורה – שבזכותה נראתה המורה כמו כבשה.
*
שבוע לאחר עלייתי ארצה, יצאה כיתתנו לביקור בכפר הדרוזי – עוספיה – שעל הכרמל.
המורה, שביקשה לדעת אם אני מצטרף לטיול והתקשתה לתקשר איתי, שאלה אותי במילה אחת: “עוספיה?”
עניתי לה מיד – “כן … עוספיה… O-SA-FIE-BINE” (שזה – “יהיה טוב” – ברומנית).
*
השמות העבריים עוררו, בי, בעת עליתי ארצה, תמיהות רבות.
כך, למשל, לא הבנתי מדוע צריך לציין, שהנשיא וראש הממשלה הם בנים, שהרי שמם היה – בן צבי ו-בן גוריון?!
ואז הבנתי את פשר העניין: אם הנשיא וראש הממשלה הם בנים – אין זה פלא ששר החוץ “אבא”.
באותם ימים, הייתי נבוך לגמרי לנוכח שמה של אשת ראש הממשלה דוד בן גוריון – שמה היה “פולה” – שהוא שם האיבר הזכרי ברומנית …. לא נעים… בכל זאת אשת ראש הממשלה … למה להעליב?!
*
מאז עלייתי ארצה בלבלו אותי השמות העבריים.
שימו לב:
אין שום בחורה בשם לבנה, שהיא לבנה.
אין שום גבר בשם אשכנזי, שהוא אשכנזי.
ואין שום שוורץ שהוא ספרדי.
*
השילוב הבילאטרלי, בין העברית לרומנית, בא לידי ביטוי מוחשי אצל שכננו בקריית חיים – אדון הרשקוביץ.
הרשקוביץ ואבא שלי היו שותפים בעיתונים: הרשקוביץ קנה “ויאצה נואסטרה”; אבא קנה “פקלה” (FACLA ) ובערב הם היו מתחלפים בעיתונים.
אחת לחודש, שני השותפים השקיעו, יחדיו, ב”רוויסטה מיאה”. (REVISTA MEA)
הרשקוביץ נהג לשבש מונחים שונים, תוך תיבולם במילים רומניות.
כך שלמשל, הוא אמר לי, פעם, שהוא נהנה מהסרט “צ’ורבה היווני”.
הוא גם הצהיר, שהפועל חיפה היא קבוצה מ- “ממליגה לאומית”.
כשהבן של אדון הרשקוביץ נסע לאמריקה, הודיע אדון הרשקוביץ שבנו נמצא: ב- SAN – FRANCESCU
*
השנים חלפו… העברית כבר חלק ממני…
אני מוקסם מניביה, שורשיה וחידושיה.
עשר שנים לאחר עלייתי ארצה, הוקלט שירי הראשון, שהפך לשלאגר המושמע עד עצם היום הזה.
חמש עשרה שנים לאחר עלייתי ארצה, סיימתי את לימודי המשפטים, כתבתי מחזות וסדרות טלוויזיה – בהן השתעשעתי במילים ובניבים בשפת הקודש.
אין לי ספק שלימוד השפה המקומית במדינה בה אתה חי, מצביע, בין השאר, על הקשר אל אותה מדינה… על כן, אני קשור למדינה שלי… ועוד איך קשור!!
