הורי העריצו את הזמר הלאומי הרומני, ג’יקה פטרסקו. (GICA PETRESCU).
אמא תמיד טענה שג’יקה הוא אחד משני הזמרים הכי גדולים בעולם; השני – הוא ראג’ קאפור, שכבש את רומניה עם הסרט “הנודד” (VAGABONDUL).
כשעלינו ארצה, נחשפו הורי לאלילי הנוער בישראלי, כגון : אלביס פרסלי, קליף ריצ’ארד, פול אנקה ואחרים.
חשיפה זאת גרמה להורי מורת רוח… וכאב אוזניים… בפועל, הם אף פעם לא התחברו לאלילים האלה.
אבא טען, שכל פעם שאלביס פרסלי שר, הברכיים שלו רועדות, כמו שברומניה רעדו הברכיים לאלה שנחקרו בסקוריטטה.
במחלוקת המרה של שנות השישים בישראל, בין מעריצי אלביס פרסלי, למעריצי קליף ריצ’ארד, אבא שלי היה ניטראלי: הוא שנא את שניהם.
זכור לי, שאבא נהג, באופן שוטף, להשוות את אלבסי פרסלי לג’יקה פטרסקו, כאשר בתום כל השוואה, הוא חזר על המשפט: “איפה אלביס… ואיפה ג’יקה…”
פעם, ניסיתי להבהיר לאבא, עד כמה הזמרים האמריקנים פופולאריים בישראל, ואמרתי לו שפול אנקה הצליח לחדור לכל בית בישראל ואין אדם, שלא שר את השירים שלו במקלחת. אבא השיב לי שהשירים של ג’יקה פטרסקו חדרו לבית שלנו ברומניה, למרות שלא שרנו אותם במקלחת, כי פשוט לא הייתה לנו מקלחת וכשהתרחצנו בפיילה, היינו עסוקים בהוספת מים חמים ובחיפוש הסבון בפיילה.
בגלל המוסיקה, באותם ימים, חש אבא, כמו שלושת הקופים:
הוא עצם את העיניים בהנאה כששמע שירים של ג’יקה פטרסקו; אטם את האוזניים, כששמע שירים של אלביס פרסלי ואמא סתמה לו את הפה, כשהוא התחיל לשיר, בעצמו…
לאבא שלי היה כשרון רב בעיוות השמות של הזמרים: לזמר- פט בון (PAT BOONE) הוא קרא: “פט – NEBUN” (משוגע); לאלביס פרסלי הוא קרא – “אלביס דפרסי – DEPRESI” (דיכאון) ולזמר שארל אזנבור הוא קרא – “שארל הזאמבור”.
עם חלוף השנים, אמא התחילה, אט אט, להתקרב לשירים הישראלים ולזמרים הישראלים. תחילה, היא התאהבה בשלמה ארצי ומתי כספי; לא כל כך בגלל השירים שלהם, אלא בגלל ששניהם ממוצא רומני.
מבין השניים, העדיפה אמא את השירים של שלמה ארצי, כי אבא של שלמה היה מצ’רנוביץ, וגם היא משם… לכן, השירים של שלמה ארצי טובים יותר…
במאמר מוסגר אציין, כי לפי דעתי, הזוגיות של רבים מאיתנו מתפתחת לפי השירים של שלמה ארצי: זה התחיל עם “אהבתיה”; זה נמשך עם “רוב הזמן את אישתי”; וזה נגמר עם “גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת”…
אך, נחזור לקשר של אמא לזמר הישראלי: אליל הזמר הישראלי האולטימטיבי של אמא היה – שימי תבורי…ולא בגלל המוצא הרומני שלו, אלא בגלל שיר שהוא שר בשם: “לילה בלי כוכב”. בעיני אמא, שיר זה הוא השיר היפה ביותר שנכתב בשפה העברית. הוא שיר עמוק, מדהים ומרגש, ללא קשר לעובדה הלא רלוונטית, שאני כתבתי את המילים של השיר…
אט אט, עם חלוף השנים התרחקו הורי מג’יקה פטרסקו ומשיריו.
גם אני תרמתי, רבות, להתרחקותם של הורי מג’יקה פטרסקו. העליתי באוזני הורי טענה לוגית מכרעת, שהרחיקה אותם מג’יקה וכך אמרתי להם:
ג’יקה פטרסקו הוא הזמר הלאומי של רומניה. השיר המפורסם ביותר של ג’יקה פטרסקו נקרא – “TI-AM LUAT UN MARTISOR”, ובעברית – “לקחתי לך תכשיט”; אם השיר הכי מפורסם של הזמר הלאומי, הרומני, נקרא “לקחתי לך תכשיט”, מה הפלא, שאומרים שהרומנים גנבים….?!”
