ילדים בטרנסניסטריה בתקופת השואה

מעט מאוד ידוע בציבור הרחב, על חלקם המר של יהודי בֶּסַרַבִּיָה, בוקובינה וצפון רומניה.
כ-250,000, נפש שהוגלו על-ידי השלטונות הרומניים – בעלי-בריתם של הגרמנים באותה עת, במלחמת העולם השנייה – לחבל-ארץ שמעבר לנהר הדנייסטר והיה בשליטת הצבא הרומני, ונקרא אז “טרַנסניסטרִיָה” [כלומר: מעבר לדנייסטר, ששמו הרומני הוא NISTRU].
הגורל שיועד להם: מוות מרעב, קור ומחלות.

מבין כ-250,000 המגורשים, הצליחו לשרוד רק כ-36.000 יהודים.
ביניהם, כ-5,000 ילדים, רובם יתומים, שאיבדו את הוריהם.

חלקם ניצלו בעזרת שליחי יהדות רומניה וגורמים אחרים [ה”ג’וינט”, הצלב האדום]  והוחזרו מן המחנות, עוד בטרם שוחרר השטח הזה על-ידי הצבא האדום, בתנופת התקדמותו לעבר גרמניה הנאצית.

זוהי פרשה “עלומה” שמעט ידוע עליה בכתובים, ודומה שנשמטה איכשהו מתשומת-ליבם של חוקרי שואה והיסטוריונים.

זהו אחד הספרים הראשונים והממצים בנושא זה – פרי מחקרו של ד”ר שמואל בן-ציון, בהוצאת המכון לחקר השואה, אוניברסיטת חיפה ויד ושם, 1989.