ארגון א.מ.י.ר. שם לו למטרה להנציח ולשמר את ההיסטוריה והמורשת של יהדות רומניה ופועל לעשות כן דרך מגוון פעילויות, אירועים ויוזמות.
להלן מבחר פעילויות של הארגון מהחודשים האחרונים:
- מחקרים ותכנים היסטוריים:
1.1 החל להתבצע המחקר על תרומת יהדות רומניה לביטחון ישראל ע”י אל”מ (מיל.) בני מיכלסון, רמ”ח היסטוריה לשעבר בצה”ל, ויו”ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית. פרויקט זה צפוי להמשך 18 חודשים מיום התחלתו.
סיפורם של יוצאי רומניה, במערכות ישראל, מאז ימי ניל”י, והשומר, דרך המחתרות, הצבא הבריטי, צה”ל, קהיליית המודיעין, זרועות הביטחון והתעשיות הביטחוניות, ועד מבצע “עופרת יצוקה”, מעודכן על סמך מחקרים חדשים, וידע נוסף שהצטבר בנושא עד היום. כולל המלחמות, האינתיפאדות, ומבצעים רלוונטיים ביניהם.1.2 וועדת התכנים של א.מ.י.ר להנצחת יהדות רומניה עובדת: וועדות המשנה נמצאות בשלבי עבודה מתקדמים, דו”ח מסכם של הוועדה ייצא בשבועות הקרובים.
להלן מידע תמציתי על עבודת וועדות המשנה:
אפיון וגבולות: הוועדה עוסקת בהתוויית קווי המתאר של עולמות התוכן בהם יעסוק המוזיאון מבחינת הגדרות הזמן, המרחב הגיאוגרפי, הפוליטי והתרבותי שבהם פעלו יהודי רומניה לאורך ההיסטוריה, שעתידים לפיכך לקבל ביטוי במוזיאון.
ציונות, עלייה וראשית ההתיישבות: הוועדה עוסקת בציונות ברומניה על שלל גווניה ופעילותה הענפה, העלייה לארץ ישראל וישובה – מראשית גילויי ניצני הציונות ברומניה ועד לאחר קום מדינת ישראל.
שואה: הוועדה עוסקת בשואת יהודי רומניה באזורים השונים. הוועדה פועלת בשיתוף עם וועדת השואה של א.מ.י.ר. והיא תעמיד גוף ידע והמלצות להצגתו במוזיאון העתידי אשר ייכלל בתוך ציר הזמן הכללי של תולדות יהודי רומניה כחלק אינטגרלי ממנו, באופן שישפוך אור על פרקים אלה בתולדות הקהילות השונות מבלי להפוך ל”יד ושם” שני. דגש מיוחד יושם על פרקים ייחודיים לקורות קהילות יהודי רומניה בתקופת השואה, כמו למשל עמידתם הרוחנית, ההנהגה היהודית בתקופת השואה, ההבדלים בין האזורים השונים וכו’.
יהדות: קהילות, חיי יומיום, מנהיגות, השכלה וחיי דת: היבטים רוחניים בתולדות יהודי רומניה, ייחודיות באזורים השונים, רבגוניות של קהילות (ספרדים, אשכנזים), חסידות, השכלה, מבנה הקהילות והפונקציות של המוסדות השונים, מנהיגות דתית וחילונית, חינוך, הדפוס העברי והפצת השפה העברית, רבנים, ישיבות…
כלכלה, מסחר ותעשייה: מקומם הייחודי ותפקידם המכריע של יהודי רומניה בפיתוח כלכלתה, המסחר והתעשייה בה בתקופות השונות, ותרומתם של יוצאי רומניה לתנופת ישראל בתחומים אלה.
ביטחון וצבא: הוועדה עוסקת במקומם של יהודי רומניה בכוחות הביטחון שלה לאורך ההסטוריה, ביחסי הגומלין שבין מקומם בתחום זה ומעמדם האזרחי ובתרומתם האדירה של יוצאי רומניה בישראל לביטחונה, בכל ענפי הפעילות הביטחונית.
תרבות, אקדמיה ומדע: הוועדה עוסקת בתרומתם המכרעת של יהודי רומניה בתחומים אלה הן ברומניה והן במדינת ישראל. היא עוסקת גם בשאלות עקרונית (למשל: מדוע היה חלקם בעל חשיבות רבה יותר דווקא בתחומים מסוימים?) וגם באישים ספציפיים המהווים דמויות מפתח בתחומים האמורים.
ספרות: הוועדה עוסקת ביצירה הספרותית ברומניה שלה זיקה ליהדות – אם משום יהדותם של יוצריה או משום שתכניה נוגעים ליהדות. היא בודקת מגמות, השפעות גומלין עם הספרות הרומנית (עליה ושלה), ודנה ביוצרים חשובים ובתרומת יצירתם לספרות הרומנית. בנוסף דנה הוועדה במקומם של יוצרים יוצאי רומניה בספרות הישראלית, הן בשפה העברית והן בשפה הרומנית.
אמנות פלסטית (ציור, פיסול, ארכיטקטורה): הוועדה עוסקת בשלל היצירה הפלסטית של יהודי רומניה לאורך ההיסטוריה וביצירה האמנותית של יוצאי רומניה בישראל ובחו”ל, לפני קום המדינה ואחריו. בתוך כך תיגע הוועדה גם באמנות שימושית (יודאיקה – למשל: תשמישי קדושה, כתובות) ודתית (בתי כנסת באזורים השונים, מצבות…) וגם באמנות חילונית (תנועות מרכזיות, ציירים, פסלים וארכיטקטים יהודים ברומניה).
מוסיקה: מוסיקה יהודית, מוסיקאים יהודיים בולטים (יוצרים ומבצעים) ומוסיקולוגים יהודיים ברומניה, השפעות גומלין, מוסיקה חסידית, יוצרים בולטים מקרב יוצאי רומניה בתחום בישראל.
תיאטרון וקולנוע: הוועדה עוסקת בפעילות התיאטרונית היהודית הענפה ברומניה בתקופות השונות (גם בתקופת מלחה”ע ה-2), התיאטרון היידי, מקומו של התיאטרון בחיי התרבות והרוח של קהילות יהודי רומניה, ועוד. בארץ, תציין הוועדה את תרומתם של אמני תיאטרון דגולים מקרב יוצאי רומניה לתיאטרון הישראלי. בתחום הקולנוע בודקת הוועדה יוצרים יהודים, ייצוגים קולנועיים של יהודים בקולנוע הרומני וייצוגים של “רומנים” בקולנוע הישראלי.
עיתונות ופובליציסטיקה: העיתונות השוקקת והפובליציסטיקה הענפה של יהודי רומניה ביידיש, ברומנית ובעברית – ברומניה בתקופות השונות, ובישראל.
- דיונים בהנהלת א.מ.י.ר על מסעות שהוציא הארגון בקיץ האחרון לרומניה בתחום הנצחת ההיסטוריה של יהדות רומניה:
2.1 הקדשנו ישיבת הנהלה לסקירה ודיון ב-“מסע בנתיב השואה של יהדות רומניה וגיא ההריגה טרנסניסטריה”, אשר א.מ.י.ר הוציא בקיץ האחרון בהשתתפות 90 נוסעים. המסע החל בעיר יאשי, התקיימה אזכרה עצובה לקורבנות הפוגרום בעיר, היום השני הוקדש לפוגרום בדורוחוי, הפוגרום הראשון ביהודי רומניה, בבית הקברות היהודי ליד המצבה לזכר הקורבנות הפוגרום, התקיימה אזכרה במלאות 75 שנים לרצח, ומצעד, בו נשאו את דגלי ישראל תוך שירת “עם ישראל חי” , ביום השלישי התפצלה המשלחת לשני חלקים, האחד יצא לסיור שורשים בעיירות דרום בוקובינה והחלק האחר יצא לסייר ברדאוץ ובסירט.
התחנה הבאה הייתה העיר צ’רנוביץ, בירתה המפורסמת והתרבותית של בוקובינה, נערך טקס בנוכחות ראש העיר, ונערך “מצעד חיים” עם דגלי ישראל, ונערך טקס בבית הקברות לזכר קורבנות הפוגרום. היום השישי למסע הוקדש למוגילב, הגדולה מבין שתי העיירות מהן שולחו המגורשים, ברגל, למחנות 6.3.1944 ברחבי טרנסניסטריה. נערך ביקור בתחנת הרכבת ממנה יצאה רכבת היתומים במרץ 1944.נערכו טקסי אזכרה במזח שליד הדנייסטר אל מול העיירה אתאקי, ועל הדנייסטר עצמו.
2.2. הקדשנו ישיבת הנהלה לסקירה ודיון ב-“סמינר מטייל יהדות רומניה”, שא.מ.י.ר הוציא בקיץ האחרון במסגרתו נערכו סיורים בבתי הכנסת של סיביו, בברשוב, טרגו-מורש, קלוז’, סאטו מארה, סיגט, רדאוץ, פיאטרה ניאמץ, יאשי (מבחוץ), “טמפלו קורל” בבוקרשט.
כמו כן, בבתי הקברות היהודיים ברדאוץ וביאשי (שם התקיימה אזכרה לנספי שואת יהדות רומניה). כמו כן נערכו ביקורים באתרי התאטרון היידי ביאשי ובבוקרשט, וב- SYNAGOGA MARE, במוזיאון אלי ויזל בסיגט.
נערכו פגישות עם: ד”ר אוגוסטה COSTIUC RADOSAN, מאוניברסיטת קלוז’, עוזרת ראש העיר לענייני תיירות בסיגט , עם ראדו יאוניד, עם אאורל וויינר, עם ראש הקהילה היהודית בבוקרשט מר פאול שוורץ ועם ד”ר אלכסנדרו פלוריאן.
2.3 במהלך חודש נובמבר ולאחר עבודת הכנה קפדנית, נערכה בבית ציוני אמריקה, בנוכחות שגרירת רומניה בישראל הקרנה של גרסה ראשונית לסרט המתאר את המסע בעקבות שואת יהדות רומניה שקיים ארגון א.מ.י.ר. בקיץ 2015 לרומניה ואוקראינה. בהקרנה הראשונית נכחו כ – 400 איש הכוללים את החברים שנסעו, בני משפחותיהם ונציגים של ארגונים החברים בא.מ.י.ר. כמו: ארגון יוצאי בוקובינה וארגון ניצולי טרנסניסטריה. הסרט הופק בסיוע משמעותי של א.מ.י.ר.
- חסות א.מ.י.ר לפעילות המרכז לחקר יהדות רומניה באוניברסיטה העברית בירושלים
א.מ.י.ר שותף ונותן חסות לפעילות המרכז לחקר יהדות רומניה באוניברסיטה העברית בירושלים .
במסגרת זו קיימנו ביקור ופגישות עבודה באוניברסיטה העברית בירושלים, עם: דיקן הפקולטה למדעי הרוח–פרופ’ דרור ורמן, ראש המכון למדעי היהדות – פרופ’ עודד עיר-שי , ראש אקדמי של המרכז לחקר יהדות רומניה –פרופ’ עוזי רבהון מרכזת אקדמית של המרכז לחקר יהדות רומניה –ד”ר רונית פישר, ארכיונאית של המרכז לחקר יהדות רומניה – ד”ר מרים קלויאנו – לקידום הפעילות בשנת הלימודים תשע”ו – במסגרתה יתקיימו בשנת לימודים זו, שני ימי עיון בנושא יהדות רומניה באוניברסיטה, תאורגן משלחת סטודנטים מצטיינים לרומניה במטרה לעודד עבודות מאסטר ודוקטורט על ההיסטוריה של יהדות רומניה, ופעילות הארכיון, על אוצרות התרבות שבו, תימשך כסדרה. יום עיון ראשון במסגרת זו, מתוכנן השנה ל-15 למרץ.
- ביקור שר החוץ הרומני
בסוף חודש אוקטובר ביקר בישראל שר החוץ הרומני, בוגדן אאורסקו, ונציגים של הנהלת הארגון נפגשו עמו בירושלים במהלך ביקור ממלכתי. השר התרשם מפעילות הארגון, מרצינותו ומהדרכים בהן מעוניין א.מ.י.ר. בשיתוף פעולה מול הרשויות ברומניה.
- . ההרצאה השנתית לזכרו של פרופ’ צבי יעבץ ז”ל
קיימנו ב-7 לינואר את ההרצאה השנתית לזכרו של פרופ’ צבי יעבץ.
באירוע שנערך השנה בבית יהודי בסרביה שבתל אביב, נכחו כ – 350 איש ששמעו הרצאות מרתקות.
הראשונה הייתה של פרופ’ שלמה אבינרי על המתרחש במזרח התיכון ובמזרח אירופה.
במהלך ההרצאה שיקף מציאות עולמית עגומה דרך הדוגמאות של מזרח אירופה כל שכן על המתרחש באזורנו וקישר בין שני האזורים באמצעות דוגמאות היסטוריות מאלפות.
אבינרי הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים שלמד היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובביה”ס הלונדוני לכלכלה. באוניברסיטה העברית כיהן כראש המחלקה למדע המדינה, היה למנהל מכון לוי אשכול לחקר המדיניות, הכלכלה והחברה בישראל, דיקן הפקולטה למדע החברה ומנהל המרכז ללימודי אירופה. בשנים 1975-77 כיהן כמנכ”ל משרד החוץ בממשלתו הראשונה של יצחק רבין ובשנת 1996 הוענק לו פרס ישראל.
אחריו עלה לבמה אל”מ (במיל’) בני מיכלסון שהוא יו”ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית אשר הביא מדבריו של פרופ’ דומיטרו פרדה אשר עמל על ספרים והתייחסות נרחבת ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרומניה במהלך השנים. החל מהעובדה כי רומניה הייתה למדינה הראשונה שקיימה יחסים דיפלומטיים עם ישראל גם בעתות הקשים ביותר, דרך תרומתם של יהודים ליחסים בין שתי המדינות, דרך ניסיון סיועה ליחסים בין ישראל לשכנותיה, ועד לאופן בו הסתייע בידי מדינת ישראל להעלות את מרבית הקהילה היהודית לארץ הקודש.
את הערב המרתק חתם פרופ’ עוזי ארד – יו”ר ארגון הכוח המגן.
המרכז לחקר כוח המגן עוסק במחקר ובפרסום מחקרים על ההיסטוריה הביטחונית של ישראל.
דבריו המבריקים של ארד שסיכמו את כל מה שנאמר לפניו, הלהיבו את הקהל ואף קושרו למצב העכשווי בפוליטיקה הישראלית והעולמית.
בין המברכים שכללו את יו”ר ארגון א.מ.יר. – מר מיכה חריש ושגרירת רומניה בישראל – הגב’ אנדראה פסטרנק, היה גם אלוף (במיל’) עוזי דיין, שסיפר על היכרותו עם פרופ’ יעבץ וחיבתו היתרה לרומנים בישראל וחלקו של ד”ר מיכאל לנדאו (יוצא רומניה), מייסד מפעל הפיס, למדינה בשלל תחומים.
- פרויקטים של א.מ.י.ר בראש-פינה:
6.1 קיימנו פגישה עם האחראית על המוזיאונים במשרד התרבות, וסיורים במוזאונים: מגדל דוד, בית פלמ”ח, מרכז רבין, משואה, יד-ושם, זאת במסגרת הערכות א.מ.י.ר להקמת מוזיאון יהדות רומניה בישראל.
6.2 השתתפנו במכרז של החמ”ת לבחירת קבלן משנה לפרויקט בית-פיק”א בראש-פינה, במסגרתו יופק חיזיון אור-קולי על תולדות ראש-פינה וחלקם של יהודי רומניה בהקמתה. בימים אלה מתחילה העבודה על הפרויקט עם קבלן המשנה שנבחר.
עבודת הדיגיטציה של הארכיון ההיסטורי של ראש-פינה מתבצעת בשותפות א.מ.י.ר, במסגרתה ממוחשבים לטובת חשיפה לציבור, ושימור לדורות הבאים המסמכים ההיסטוריים של ראש-פינה, על מייסדיה העולים מרומניה.
6.3 המשכנו ללוות מקרוב את היערכותה של מועצת ראש-פינה לבניית בניין המוזיאון של ההיסטוריה והמורשת של יהדות רומניה, ובמסגרת זו את היערכותה לבחירת קבלן לבניה.
- קהילות יוצאי רומניה ואירועים:
7.1 קיימנו כנס יוצאי טימישוארה שהתקיים באולם רפפורט בחיפה ורשם נוכחות מרשימה של מעל ל – 300 איש שמקורותיהם מהעיר טימישוארה ששמחו להיפגש, ללמוד עוד אודות העיר והחיים היהודים שבה ועל תרומתם לרומניה בכלל וליהדות בפרט.
הכנס אורגן בשיתוף עם מכון התרבות הרומני וכלל שלושה מרצים בכירים מחו”ל : הרצאתו של ד”ר ויקטור נוימן, על יהודי הבנאט בין 2 מלחמות עולם, עם שלל נתונים מרתקים ואמיתות היסטוריות, שהעניקו הזדמנות לשומעיו לקבל פרספקטיבה נרחבת על העיר, יהודייה ומקומה בהיסטוריה של רומניה.
על חיי היהודים בטימישוארה על פי עדויות ומחקר, סיפרה ד”ר סמרנדה ולטור אשר הוציאה ספר – פרי עבודה של אלפי שעות. על בתי הספר התיכון היהודיים בעיר (כולל סרט דוקומנטרי אותנטי) סיפרה ג’טה נוימן – ביתו של הרב נוימן המפורסם וחוקרת בעצמה.
הנעים את אוזני הקהל הכנר הצעיר והמוכשר, גל אקשטיין, עם יצירות המתקשרות לתוכן דברי המברכים ביחד עם הסבר מלומד עליהן.
7.2 א.מ.י.ר. קיים בהצלחה את כנס הייסוד של העמותה למורשת יהדות ברלאד בבית התפוצות ת”א. בכנס בו לקחו חלק 250 איש מיוצאי ברלאד עם ייצוג של שלושה דורות, נחשפו פרטים מרתקים על חשיבותה של הקהילה היהודית בעיר במאה הקודמת, הוצגו אישים בולטים שפעלו בקרבה והוחלט על הפעילות המתוכננת של העמותה לשנה הקרובה.
את החלק ההיסטורי החל ד”ר לוצ’יאן זאב הרשקוביץ’ כאשר סקר את מורשתם של רבני ברלאד בהרחבה ניכרת והמשיך מר סרג’יו ברנדאה עם קטעים מתוך הספר שכתב. את אוזני המשתתפים הנעימה הזמרת, אילנה טובים, עם שירים “מבית אימא” והצליחה להלהיב את הקהל שנהנה מרגעים מזוקקים של נוסטלגיה נעימה.
את אחד מהרגעים היותר מופלאים סיפר פרופ’ אברהם טל – חתן פרס ישראל ובמקורו מהעיר ברלאד אשר שיתף את הקהל בחוויות ורשמים מעיר הולדתו והפתיע בבקיאותו בפרטים.
7.3 בסוף חודש אוקטובר אורגן ב’יד ושם’ בירושלים, ביוזמת חבר הנהלת א.מ.י.ר ,שהוא גם חבר הנהלת יד ושם, יום עיון שעסק בשאלת המחקר של שואת יהדות רומניה עם מרצים בכירים מהארץ ומחו”ל ועם פרסומים טריים.
ד”ר סיימון גייסבולר – חוקר עצמאי וחוקר משוויץ על “יולי עקוב מדם: רומניה והשואה בקיץ של 1941”, קטע עדותה של אלקה (ריינס) אברמוביץ’ מתוך הסרט התיעודי אודותיה: “עכשיו המים שקטים כל כך”, הרצאתה של ד”ר שרה רוזן – חוקרת עצמאית על ההנהגה היהודית בגיטאות מחוז מוגילב ופרופ’ טוביה פרלינג מאוניברסיטת בן גוריון בנגב שחתם את פרק ההרצאות כאשר דיווח על עבודת הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה.
גם בפעילות זו לקחו חלק מאות משתתפים שאורגנו על ידי אמיר ובסיומו של יום העיון החשוב, המשיכו לסיור מובנה ומתוכנן בקפידה במוזיאון ‘יד ושם’.
7.4 ארגון א.מ.י.ר. ערך בשיתוף עם הארגון החיפאי – “התאחדות עולי רומניה בחיפה”, אירוע חנוכה באולם ‘ביתנו’ בחיפה במהלכו שמע הקהל הרב שהגיע, הרצאה של ד”ר יעקב סובוביץ’ על תרומתם של עולי רומניה לבניית חלקים חשובים בעיר חיפה, כמו: שכונת אחוזה, כמו גם את דבריו המרתקים של חתן פרס ישראל ותושב העיר, מר עוזיה גליל, יליד בוקרשט, על החיבור בין העבר – עם זיכרונות מבית אימו, לבין העתיד עם מחקרים ושאיפות לדורות ההמשך.
במהלך המסיבה היפה שמע הקהל שירים מבית אימא כמו גם שירי ארץ ישראל הישנה שבוצעו על ידי הזמרת, אילנה טובים והוחלט להעניק תעודת הוקרה מיוחדת לגב’ חולדה גורביץ’ – כלת פרס ישראל ומי שזכתה לכינוי: “אם החיילים”. כאשר עלתה לקבל את התעודה, הרחיבה וסיפרה על משפחתה ושורשיה הנעוצים עמוק בהיסטוריה של הקהילה היהודית ברומניה ולימים בבניין מדינת ישראל.
