אנו מסכמים בדו”ח זה שנה מוצלחת בפעילות א.מ.י.ר. – שנת 2016 – במסגרתה חלו התפתחויות מהותיות בפרויקט המוזיאון בראש-פינה של א.מ.י.ר., ובה קיימנו לראשונה את “העצרת השנתית המרכזית לציון שואת יהדות רומניה” ביד-ושם. זאת לצד פעילות שוטפת רבה ואינטנסיבית.
להלן עיקרי הפעילויות והנושאים בהם עסקנו במהלך שנת 2016.
- פרויקט המוזיאון בראש-פינה:
משרד התיירות אישר בסוף שנת 2015 תקציב בניה נוסף בסך 3 מיליון ₪ הדרוש לראש-פינה, ובמקביל נבחר במהלך 2016 קבלן לבניה. .הוכן ונחתם באוגוסט 2016 הסכם הקמה בין מועצת ראש-פינה לא.מ.י.ר.
קיימנו בערב ראש-השנה את טקס הנחת אבן הפינה למוזיאון בראש-פינה, בהשתתפות מנכ”ל משרד התיירות, ד”ר אאורל וויינר ואורחים רבים נוספים. באוקטובר 2016 החלו העבודות של בניין המוזיאון החדש. הבנייה צפויה להסתיים בסוף שנת 2018.
נבחר קבלן משנה במכרז של החמ”ת לפרויקט בית-הפקידות, ובוצעה התקשרות אתו. ותחילת עבודה בשטח עצמו הייתה בספטמבר 2016. בית הפקידות המחודש נפתח לציבור בתחילת מרץ 2017, ב-21 למרץ התקיים טקס פתיחה חגיגי במעמד ראש-מועצת ראש-פינה, ראש אגף מורשת במשרד לענייני ירושלים ומורשת של ממשלת ישראל, סמנכ”ל החברה הממשלתית לתיירות, ראשי ארגון א.מ.י.ר. ואורחים רבים נוספים. בסוף השבוע האחרון ביקר במקום ראש העיר יאש יחד עם מנהלת המוזיאונים ביאש, והם התרשמו מאוד מן הסיור בבית הפקידות המחודש ובאתר הבנייה של המוזיאון.
לא.מ.י.ר. ולמוזיאון העתידי ישנן זכויות שימוש בבית הפקידות המחודש בהתאם להסכמים שבין מועצת ראש-פינה לא.מ.י.ר.
עבודת הדיגיטציה של הארכיון התבצעה ברציפות בשנת 2016 ותמשך בשנת 2017.
הצוות של א.מ.י.ר. המעורב בעבודת הארכיון, הדוקטורנט יהושפט פופ והגב’ אניטה פרי-סלע רכשו בתקופת עבודה זו מיומנות רבה בתחום ההקמה והניהול של ארכיונים בסטנדרטים מתקדמים של מדינת ישראל כיום. וועדות המשנה של וועדת התכנים , עבדו והגישו מסמכים מתקדמים, ליו”ר הוועדה, ד”ר רפי ואגו, ולרכזת הוועדה , אניטה פרי-סלע.
להן מידע תמציתי על עבודת וועדות המשנה:
אפיון וגבולות: הוועדה עוסקת בהתוויית קווי המתאר של עולמות התוכן בהם יעסוק המוזיאון מבחינת הגדרות הזמן, המרחב הגיאוגרפי, הפוליטי והתרבותי שבהם פעלו יהודי רומניה לאורך ההיסטוריה, שעתידים לפיכך לקבל ביטוי במוזיאון.
ציונות, עלייה וראשית ההתיישבות: הוועדה עוסקת בציונות ברומניה על שלל גווניה ופעילותה הענפה, העלייה לארץ ישראל וישובה – מראשית גילויי ניצני הציונות ברומניה ועד לאחר קום מדינת ישראל.
שואה: הוועדה עוסקת בשואת יהודי רומניה באיזורים השונים. הוועדה פועלת בשיתוף עם וועדת השואה של א.מ.י.ר. והיא תעמיד גוף ידע והמלצות להצגתו במוזיאון העתידי אשר יכלל בתוך ציר הזמן הכללי של תולדות יהודי רומניה כחלק אינטגרלי ממנו, באופן שישפוך אור על פרקים אלה בתולדות הקהילות השונות מבלי להפוך ל”יד ושם” שני. דגש מיוחד יושם על פרקים ייחודיים לקורות קהילות יהודי רומניה בתקופת השואה, כמו למשל עמידתם הרוחנית, ההנהגה היהודית בתקופת השואה, ההבדלים בין האזורים השונים וכו’.
יהדות: קהילות, חיי יומיום, מנהיגות, השכלה וחיי דת: היבטים רוחניים בתולדות יהודי רומניה, ייחודיות באיזורים השונים, רבגוניות של קהילות (ספרדים, אשכנזים), חסידות, השכלה, מבנה הקהילות והפונקציות של המוסדות השונים, מנהיגות דתית וחילונית, חינוך, הדפוס העברי והפצת השפה העברית, רבנים, ישיבות…
כלכלה, מסחר ותעשייה: מקומם הייחודי ותפקידם המכריע של יהודי רומניה בפיתוח כלכלתה, המסחר והתעשייה בה בתקופות השונות, ותרומתם של יוצאי רומניה לתנופת ישראל בתחומים אלה.
בטחון וצבא: הוועדה עוסקת במקומם של יהודי רומניה בכוחות הבטחון שלה לאורך ההסטוריה, ביחסי הגומלין שבין מקומם בתחום זה ומעמדם האזרחי ובתרומתם האדירה של יוצאי רומניה בישראל לבטחונה, בכל ענפי הפעילות הבטחונית.
תרבות, אקדמיה ומדע: הוועדה עוסקת בתרומתם המכרעת של יהודי רומניה בתחומים אלה הן ברומניה והן במדינת ישראל. היא עוסקת גם בשאלות עקרונית (למשל: מדוע היה חלקם בעל חשיבות רבה יותר דווקא בתחומים מסוימים?) וגם באישים ספציפיים המהווים דמויות מפתח בתחומים האמורים.
ספרות: הוועדה עוסקת ביצירה הספרותית ברומניה שלה זיקה ליהדות – אם משום יהדותם של יוצריה או משום שתכניה נוגעים ליהדות. היא בודקת מגמות, השפעות גומלין עם הספרות הרומנית (עליה ושלה), ודנה ביוצרים חשובים ובתרומת יצירתם לספרות הרומנית. בנוסף דנה הוועדה במקומם של יוצרים יוצאי רומניה בספרות הישראלית, הן בשפה העברית והן בשפה הרומנית.
אמנות פלסטית (ציור, פיסול, ארכיטקטורה): הוועדה עוסקת בשלל היצירה הפלאסטית של יהודי רומניה לאורך ההיסטוריה וביצירה האמנותית של יוצאי רומניה בישראל ובחו”ל, לפני קום המדינה ואחריו. בתוך כך תיגע הוועדה גם באמנות שימושית (יודאיקה – למשל: תשמישי קדושה, כתובות) ודתית (בתי כנסת באיזורים השונים, מצבות…) וגם באמנות חילונית (תנועות מרכזיות, ציירים, פסלים וארכיטקטים יהודים ברומניה).
מוסיקה: מוסיקה יהודית, מוסיקאים יהודיים בולטים (יוצרים ומבצעים) ומוסיקולוגים יהודיים ברומניה, השפעות גומלין, מוסיקה חסידית, יוצרים בולטים מקרב יוצאי רומניה בתחום בישראל.
תיאטרון וקולנוע: הוועדה עוסקת בפעילות התיאטרונית היהודית הענפה ברומניה בתקופות השונות (גם בתקופת מלח”ע ה-2), התיאטרון היידי, מקומו של התיאטרון בחיי התרבות והרוח של קהילות יהודי רומניה, ועוד. בארץ, תציין הוועדה את תרומתם של אמני תיאטרון דגולים מקרב יוצאי רומניה לתיאטרון הישראלי. בתחום הקולנוע בודקת הוועדה יוצרים יהודים, ייצוגים קולנועיים של יהודים בקולנוע הרומני וייצוגים של “רומנים” בקולנוע הישראלי.
עיתונות ופובליציסטיקה: העיתונות השוקקת והפובליציסטיקה הענפה של יהודי רומניה ביידיש, ברומנית ובעברית – ברומניה בתקופות השונות, ובישראל.
קיימנו פגישה עם האחראית על המוזיאונים במשרד התרבות, עם אתרי מורשת במשרד ראש-הממשלה, וסיירנו במוזאונים: מגדל דוד, הפלמ”ח, מרכז רבין, משואה.
ביצענו תהליך מסודר מאוד של בחירת אנשי מקצוע מובילים למוזיאון, במסגרת וועדה אשר הוקמה ופועלת בא.מ.י.ר. בה חברים: מר יוסי אורן, ד”ר רפי ואגו, גב’ דיצה גושן, גב’ נאוה סמל והח”מ.חברת “אמינאו” נבחרה לנהל את הפרוייקט, וכעת מוקם סביבה צוות של אנשי מקצוע מובילים בתחומים רלווונטיים לצורך תכנון קונספט ותכנון ראשוני של תוכן המוזיאון. צוות זה יתחיל את עבודתו המשותפת בשבוע הבא – והיה צפויה להמשך בחודשים הבאים.
עבודת התכנון של המוזיאון מתבצעת כך שהוא ישתלב בתכנית האסטרטגית לפיתוחה של ראש-פינה בשנים הבאות.
בשנת 2017 נמשכת עבודת הבנייה של המוזיאון בשטח בראש-פינה, ובמקביל יושלם התכנון של פנים המוזיאון לקראת ביצוע בשלבים הבאים. במקביל נחתמו המסמכים הקשורים בחכירת המשנה של א.מ.י.ר. בראש-פינה.
- פעילויות הנצחה שקיימנו בשנת 2016:
א.2. אירועים וימי עיון שקיימנו בשנת 2016:
- ב-7 לינואר את ההרצאה השנתית לזכרו של פרופ’ צבי יעבץ. באירוע שנערך בבית יהודי בסרביה שבתל אביב, נכחו כ – 350 איש ששמעו הרצאות מרתקות. הראשונה הייתה של פרופ’ שלמה אבינרי על המתרחש במזרח התיכון ובמזרח אירופה. במהלך ההרצאה שיקף מציאות עולמית עגומה דרך הדוגמאות של מזרח אירופה כל שכן על המתרחש באזורנו וקישר בין שני האזורים באמצעות דוגמאות היסטוריות מאלפות.
אבינרי הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים שלמד היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובביה”ס הלונדוני לכלכלה. באוניברסיטה העברית כיהן כראש המחלקה למדע המדינה, היה למנהל מכון לוי אשכול לחקר המדיניות, הכלכלה והחברה בישראל, דיקן הפקולטה למדע החברה ומנהל המרכז ללימודי אירופה. בשנים 1975-77 כיהן כמנכ”ל משרד החוץ בממשלתו הראשונה של יצחק רבין ובשנת 1996 הוענק לו פרס ישראל.
אחריו עלה לבמה אל”מ (במיל’) בני מיכלסון שהוא יו”ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית אשר הביא מדבריו של פרופ’ דומיטרו פרדה אשר עמל על ספרים והתייחסות נרחבת ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרומניה במהלך השנים. החל מהעובדה כי רומניה הייתה למדינה הראשונה שקיימה יחסים דיפלומטיים עם ישראל גם בעתות הקשים ביותר, דרך תרומתם של יהודים ליחסים בין שתי המדינות, דרך ניסיון סיועה ליחסים בין ישראל לשכנותיה, ועד לאופן בו הסתייע בידי מדינת ישראל להעלות את מרבית הקהילה היהודית לארץ הקודש.
את הערב המרתק חתם פרופ’ עוזי ארד – יו”ר ארגון הכוח המגן. המרכז לחקר כוח המגן עוסק במחקר ובפרסום מחקרים על ההיסטוריה הביטחונית של ישראל. דבריו המבריקים של ארד שסיכמו את כל מה שנאמר לפניו, הלהיבו את הקהל ואף קושרו למצב העכשווי בפוליטיקה הישראלית והעולמית.
בין המברכים שכללו את יו”ר ארגון א.מ.יר. – מר מיכה חריש ושגרירת רומניה בישראל – הגב’ אנדראה פסטרנק, היה גם אלוף (במיל’) עוזי דיין, שסיפר על היכרותו עם פרופ’ יעבץ וחיבתו היתרה לרומנים בישראל וחלקו של ד”ר מיכאל לנדאו (יוצא רומניה), מייסד מפעל הפיס, למדינה בשלל תחומים. - האירוע לזכרו של שלמה דוד ז”ל בחיפה.
קיימנו ב-31 לינואר ,בהצלחה רבה את האירוע לזכרו של שלמה דוד ז”ל בחיפה. האירוע היה בנוכחות ובהשתתפות ראש עיריית חיפה, מר יונה יהב, משפחת דוד, אנשי ציבור ועוד. הקהל שהתאסף בסינמטק חיפה כדי לציין את זכרו של שלמה דוד היה נרגש ביותר ומלא הערכה לפועלו של המנוח.
שלמה דוד היה יליד דורוחוי – ברומניה, 1930 שהתחנך בבית ציוני ולמד בבי”ס יהודי. הוא עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1952 לאחר שעבר את השואה ברומניה. שלמה כתב 45 ספרים בנושאים שונים. החל משירה, תורה ומשחקי מחשבה, ועד לשישה כרכים מונומנטליים עם כ-4,500 עמודים על קהילת יהודי מחוז דורוחוי. על מפעל היסטורי זה זכה בפרס “יעקב גרופר”.
במסגרת פעילות ההנצחה הרבה לה הקדיש שנים מחייו ומרצו, היה פעיל במסגרת “יד ושם” בנושאי השואה, והקים יחד עם קבוצת ניצולי שואה את יער קדושי דורוחוי והסביבה בהרי ירושלים, בו אנדרטה בעלת שש צלעות לזכר 6000 היהודים שנספו בפוגרום דורוחוי ובטרנסניסטריה. בין המברכים היה מר יונה יהב – ראש עיריית חיפה שסיפר על היכרותו המיוחדת עם שלמה דוד ז”ל וכיצד התרשם מפועלו והעריך אותו כל השנים, מיכה חריש – יו”ר ארגון א.מ.י.ר. את האירוע הנחתה הגב’ איריס לקנר. בהמשך, סיפרה הבת הצעירה – דורית דוד-סימור, על ראשית חייו של אביה והמשמעות שהייתה לכל האלמנטים שספג בצעירותו ברומניה, הבת הבכורה – שרה דוד-פרדס סיפרה חוויות משפחתיות על אביה, ואילו משה נגור ז”ל– הנמנה בין מקימי א.מ.י.ר. ויו”ר הכבוד של הארגון עלה לבמה כאיש המכיר את שלמה דוד מס’ השנים הרב ביותר מבין כל הנוכחים באולם. ואז עלה לבמה הרב וסרמן ששורשיו נטועים עמוק בדורוחוי כדי לספר על המנוח, על היכרותם ועל משמעות הנשמה היהודית שפעמה בליבו.
ד”ר דורון קולר העומד כיום בראש ארגון יוצאי דורוחוי – אותו הקים שלמה דוד, סיפר על מהות חיי הקהילה היהודית שהתקיימה ופעלה במקום, על אישיותו של המנוח עם סיפורים מפעימים ומעוררי השראה מחייו ועם ידע מרשים על המקורות ברומניה. אחריו עלתה שושנה בן אהרון לספר על בניית המצבה לזכר הקורבנות מדורוחוי שנמצאת כיום ביער שורש שבין הרי ירושלים. - יום עיון “100 שנים לניל”י” בזכרון-יעקב ב-11 למרץ – נערך בשת”פ עם העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית בזכרון-יעקב ובמסגרתו שולבו הרצאות איכותיות על תרומתה של ניל”י ומשפחת אהרונסון למודיעין הבריטי במלחמת העולם הראשונה, לתנועה הציונית וההתיישבות בארץ ישראל ועוד. במסגרת יום העיון התקיים סיור במוזיאון ניל”י בזכרון-יעקב.
- השתתפנו ביום עיון מוצלח מאוד באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא בוקובינה, זאת במסגרת התמיכה של א.מ.י.ר. במרכז לחקר יהדות רומניה באוניברסיטה העברית בירושלים.
- ב-17 במרץ, קיימנו אירוע מוצלח בבאר-שבע בהשתתפות 200 איש, במלאות 10 שנים להקמת “מוזיאון סטרומה” והתקיימה האזכרה השנתית ל”סטרומה”, בהשתתפות הרב מנחם הכהן, השגרירה אנדראה פסטרנק, סגנית ראש עיריית באר –שבע, נציגי יד-ושם ודורות המשך של נציגי חיל הים. הטקס היה חגיגי ומכובד באופן מיוחד.
- “הבמה הרעיונית ע”ש יצחק ארצי” בנושא תרומת יהדות רומניה לכלכלת ישראל:
קיימנו ב-17 למאי, את ה”במה הרעיונית ע”ש יצחק ארצי” זו הפעם הרביעית, בנושא: “תרומת יהדות רומניה לכלכלת ישראל”. באירוע שנערך במלון ‘דן פנורמה’ בת”א, השתתפו מאות אנשים שהוזמנו במיוחד וייצגו את מכובדי הקהילה בארץ ומראשי המשק הישראלי והקהילייה העסקית, ניתן היה למצוא את : הגב’ ליאורה עופר – מנכ”לית ‘מליסרון’ ו’עופר השקעות’, מר צביקה אורן – נשיא התאחדות התעשיינים בעבר, עו”ד יהודה טלמון – נשיא ‘להב’ לשעבר, מר אסף ברנע – כדורסלן מצטיין בעברו וכיום איש הייטק ויזמות המכהן כמנכ”ל ‘סנארה ונצ’ורס’, מר מיכה חריש – שר התעשייה והמסחר בעבר – כולם השתתפו בפאנל מרתק שנערך במסגרת האירוע בהנחייתו של איש התקשורת, אטילה שומפלבי.
כמו כן, נרשמה נוכחותם של יובל לנדסברג – מנכ”ל ‘סנו’ הנוכחי, יצחק אברכהן – מנכ”ל ‘שופרסל’, הגב’ נאוה סמל ובעלה נועם סמל, עו”ד אברהם פורז, עו”ד איתן צחור, שלמה גנץ – מנכ”ל עיריית חיפה, אל”מ (במיל’) בני מיכלסון – ראש העמותה הישראלית להסטוריה צבאית, אבי רוזנטל – מנכ”ל מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, דורית ואג, יונה קלימוביצקי, דן בן אליעזר – שגריר ישראל ברומניה לשעבר והגב’ אנדראה פסטרנק – שגרירת רומניה בישראל , מר עמירם שור, יודק’ה שגב – מנכ”ל התאחדות התעשיינים כיום, פרופ’ אשר מעוז, אברהם (לולו) אסף, אפי שטנצלר, אריה אשד, סימונה בר-שגיא, אדריאן הלל, עו”ד יואל ריפל ושלל אנשי תרבות כמו: יעקב בודו, אנאבלה, מיכאל כורש, ציפי מור, בלדי אולייר, ניקו ניתאי, אריה לבנון ועוד.
במסגרת האירוע, הוצגה תערוכה שכללה 38 אישים – מבכירי הכלכלה והתעשייה בישראל שמקורם ברומניה – ושתרמו רבות לכלכלת ישראל בכל שנותיה – עוד לפני קום המדינה ועד היום.בין האישים ניתן למנות את: ברונו לנדסברג, האחים עופר, משפחות שניצר וגנץ מתעשיית היהלומים (כמו גם החלוצים בתחום שהגיעו גם כן מרומניה), שלמה שמלצר, מרדכי בן ארי (אל על), עוזיה גליל, שרגא רוטמן (סולל בונה), ישראל פולק (פולגת), עובד בן עמי, אברהם קליר, מיכה חריש (שר המסחר והתעשייה לשעבר), מיכאל לנדאו (מפעל הפיס), ארנה ברי (EMC), רעיה יגלום (ויצ”ו), אפריים הרצאנו, יוסף גבעול, מאיר שמיר, זאב שרף, אסף ברנע, שמואל אהרונסון, דוד יודלביץ’ ועוד…
כמו כן, הודפס ספר המפרט על פועלם של האישים וכיצד השתלבו במדינת ישראל וכלכלתה הצומחת לאורך כל השנים.
את הערב כולו הנחתה הגב’ איריס לקנר ואת התוכנית האומנותית של הערב החלה נגנית הנבל, אביגיל לוזנן, וסיים השחקן דרור קרן עם קטעים נרחבים מתוך המופע שלו, “הצד השני”.
- האירוע בנושא יתומי טרנסניסטריה בפתח-תקוה ביום השואה: ביום השואה, ב-5 למאי, קיימנו אירוע בנושא יתומי טרנסניסטריה בפתח-תקוה, בנוכחותם של 300 ניצולים ושורדים. הטקס שנפתח בתערוכה מיוחדת שהוכנה ליום זה, נערך במעמד ראש עיריית פ”ת – עו”ד איציק ברוורמן, השגרירה פסטרנק, מרצים ואורחים, וכן התקיים בו פנל של יתומי טרנסניסטריה.
- באותו יום, קיימנו אזכרה ל”סטרומה” ו”מפקורה” באשדוד בסמוך לאנדרטת חיל-הים, בנוכחות קהל רב, ובמעמד ראש עיריית אשדוד, שגרירת רומניה ואנשי ציבור.
- את “העצרת השנתית המרכזית לציון שואת יהדות רומניה” ביד-ושם ב-19.7: בזכות יוזמתה ועבודתה הענפה של א.מ.י.ר., וועדת יד-ושם בראשות מר יוחנן רון, וחבר הנהלת יד-ושם , מר אברהם איווניר, התקיים בפעם הראשונה אירוע שנתי-ארצי מרכזי של זיכרון, המתייחס לשואת יהודי רומניה באופן ספציפי, בנוכחות 600 איש שהגיעו מכל רחבי הארץ, ל”יד ושם” בירושלים.
התאריך שנבחר, (י”ג בתמוז) הוא התאריך העברי בו נתן הגנרל אנטונסקו את הפקודות שהורו על גירוש היהודים לטרנסניסטריה, ובפועל על ההשמדה של יהודי רומניה.
הסיפור שמתחיל ברצח לפני הוראות הגרמנים וממשיך במאמצי הצלה של המלכה האם –קיבל הכרה רשמית בעצרת שנתית מרכזית ב- ‘יד ושם’ ב-19 ביולי – אירוע שעתיד להפוך למסורת שנתית הנוצרת את זכר יהודי רומניה. את העצרת הנחה איש קול ישראל, בני הנדל, בהצלחה רבה.
הרב יוסף וסרמן עלה ראשון עם שירת תפילת “אל מלא רחמים” והקראת ‘יזכור’ מרטיטה.
אחריו עלה הרב ישראל מאיר לאו , המכהן כיום כיו”ר מועצת ‘יד ושם’ והרשים את הקהל עם הקשרים ששיתף שהיו למשפחתו עם רבנים מפורסמים ברומניה, עם ציון העובדה כי החסידות החלה ברומניה, והניעה תנועה משמעותית בעולם ועם הערכתו הכנה לקהילת יהודי רומניה. אחריו עלה מיכה חריש – יו”ר ארגון א.מ.י.ר. שעם קול חנוק מהתרגשות הרחיב וסיפר על נפלאות יהדות רומניה בישראל ובארץ המקור, ציין אופנים בהם פועל ארגון א.מ.י.ר. למען הנצחת השואה של הקהילה ואיך החל הרעיון של קיום העצרת הנוכחית.
צעירי היידישפיל הנעימו את אוזני הקהל עם ‘שירים מבית אמא’ שגרמו לקהל גם לדמוע וגם להצטרף אליהם בשירה.
הגב’ אנדראה פסטרנק – שגרירת רומניה בישראל – עלתה כאשר היא מתייחסת לתפקידה המורכב כדיפלומטית בנסיבות הללו, ולתפקיד שהיה לדיפלומטים רומנים בזמן השואה שבזכותם ניצלו חיי יהודים ושניים מהם אף זכו להיות מוכרים כחסידי אומות עולם.
הגב’ קולט אביטל המשמשת כיום כיושבת ראש מרכז הארגונים של מיצולי השואה בישראל, הביאה עמה ציטוטים של היסטוריונים וחוקרים מהעשורים האחרונים אשר הצליחו לשפוך אור נוסף על הסיפור הגדול של השואה שהתרחשה ברומניה.
יוחנן רון-זינגר, שורד שואה מטרנסניסטריה, שיש לו חלק חשוב ומהותי בקיום העצרת, ועומד בראש וועדת ‘יד ושם’ בא.מ.י.ר., סיפר כיצד החל את פעילותו ההנצחתית, ועל המסע בעקבות שואת יהדות רומניה שהוביל אשתקד, ועל שיתוף הפעולה עם ‘יד ושם’ המתייחס גם לשינוי ושיפור הצגת חלקה של השואה ברומניה בתוך מוזיאון ‘יד ושם’.
ד”ר אאורל ויינר – חבר הפרלמנט הרומני ויו”ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, שטרח והגיע במיוחד לאירוע, אמר כי הוא רואה בא.מ.י.ר. את “האחות של הפדרציה ברומניה” ושמח מאוד על פעילותה הענפה ושיתוף הפעולה בין הארגונים. כמו כן, נקב במספר פעולות שעושה הפדרציה בעצמה ברומניה במטרה להנציח את זיכרון השואה.
סיים את העצרת ההיסטוריון, ד”ר רפי ואגו מאוניברסיטת ת”א, שהוא גם היועץ האקדמי של ארגון א.מ.י.ר., ומי שהיה חבר הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה בראשותו של אלי ויזל,, עם הרצאה מרתקת לתוכה הכניס ציטטות מצמררות של אישים רומנים שהתבטאו בלאומניות ושנאה כלפי היהודים בתקופות המקדימות את התפשטות הנאצים ותעמולתם, העלה שאלות מורכבות המתייחסות לפני חברה ההופכת להיות אנטישמית ולאומנית, וסיכם את הפרקים העיקריים בתולדות הזוועות שחלו על יהדות רומניה. האירוע זכה להדים גדולים בתקשורת הישראלית.
- השתתפנו ביום העיון באוניברסיטה העברית ב-14.6 – “רומניה ויהודייה, מהמלחמה הגדולה לתקופת השואה”. גם יום עיון זה התקיים במסגרת תמיכת א.מ.י.ר. במרכז לחקר יהדות רומניה באוניברסיטה העברית בירושלים.
- הטקס השנתי לציון פוגרום דורוהוי ב-30.6 בשורש.
- האירוע להנצחת פוגרום יאש אצל הרב גוטמן ב-10 ליולי.
- האירוע אצל ארנה קרצר בחיפה ב-11 ליולי, להנצחת פוגרום יאש.
- השתתפנו בערב עיון לכבוד ספרו של פרופ’ ליביו רוטמן באוניברסיטת תל-אביב.
- היינו שותפים לעצרת של ארגון בוקובינה, ולאירועים של ארגון בסרביה בסוף שנת 2016.
2.ב. סרטי קולנוע העוסקים בהנצחת יהדות רומניה:
* א.מ.י.ר. תמכה בהפקת הסרט “מעבר לניסטרו” של הבימאי, בוריס מפציר, בנושא טרנסניסטריה.
הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה בחול המועד סוכות, בפסטיבל הסרטים בחיפה.
ב-27 לינואר 2017 , א.מ.י.ר. ערך הקרנה מיוחדת של הסרט בסינמטק תל אביב למעל 400 צופים, ניצולי שואה ובני
משפחותיהם.
* א.מ.י.ר. רכשה את זכויות ההקרנה בישראל של הסרט “עלייה דאדא” אשר עוסק בעלייה מרומניה.
שני הסרטים יוקרנו ע”י א.מ.י.ר. באופן רציף במהלך שנת 2017 והשנים הבאות, וישמשו גם את המוזיאון בעתיד.
2.ג. שדרוג התצוגה במוזיאון יד ושם הנוגעת לשואת יהדות רומניה:
לאחר לחץ עקשני רב שנים, של מר יוחנן רון, יו”ר וועדת יד ושם של א.מ.י.ר., ושל הוועדה בראשותו, הושגה המטרה של שינוי תצוגת שואת יהדות רומניה במוזאון יד ושם, והתאמתה לאירועי השואה הייחודית שבוצעה בידי המשטר הרומני הפשיסטי. זו התקדמות גדולה ביותר אך אין זה סוף פסוק. העבודה בעניין זה נמשכת יחד עם “יד ושם” והד”ר יוסף גוברין.
מחקר:
- התבצע במהלך השנה המחקר על תרומת יהדות רומניה לביטחון ישראל ע”י בני מיכלסון. פרויקט זה הסתיים סופית בימים האלה וללאחר השלמת הערות אחרונות הוא יוגש לא.מ.י.ר. באופן סופי.
- פועלים להתנעת מחקר מלא על “תרומת יהדות רומניה להתיישבות העובדת”.
- א.מ.י.ר. המשיכה לתמוך בביצוע עבודת הדוקטורט באוניברסיטת חיפה, של הדוקטורנט יהושפט פופ – בנושא : “צמיחתה של התנועה הציונית ברומניה והשפעתה על הישוב היהודי בארץ ישראל 1881 בין השנים -1920”.
- א.מ.י.ר תמך במהלך שנת 2016 בפעילות המרכז לחקר יהדות רומניה באוניברסיטה העברית בירושלים ואפשר את פעילותו. במסגרת זו הוצאנו בהצלחה משלחת סטודנטים מצטיינים של האוניברסיטה לרומניה. דו”ח סיכום של נסיעת המשלחת לרומניה יועבר להנהלת א.מ.י.ר. בשבועות הקרובים.
פעילויות יחד עם שגרירות רומניה בישראל:
- קיימנו פגישת עבודה מוצלחת עם יועצת נשיא רומניה, הד”ר Sandra Pralong והשתתפנו בביקור נשיא רומניה בישראל, השתתפנו בקבלת הפנים של הנשיא בירושלים.
- במהלך כל השנה קיימנו קשר רציף ומוצלח עם שגרירת רומניה בישראל, הגברת אנדראה פסטרנק, וצוותה בשגרירות והשתתפנו במפגשים שונים עם אורחים מרומניה.
פעילות עם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה: קיימנו פגישה בישראל עם ד”ר אאורל וויינר וסגנו, אובידיו בנסקו, בנושא שת”פ עם הפדרציות היהודיות ברומניה, ונחתם בראשי תיבות הסכם שת”פ של א.מ.י.ר. עמן. בנושא זה תורחב עבודת שיתוף הפעולה בין הארגונים בשנה הקרובה. השתתפנו בקונגרס הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ב-25 ו-26 ליולי, סיכום הביקור בקונגרס התפרסם והובא לידיעת חברי הנהלת א.מ.י.ר.
פעילות ארגונית ותשתיתית ורה-ארגון של א.מ.י.ר.
- הפעלנו וועדת השקעות של א.מ.י.ר והיא תמשיך בפעילותה בשנת 2017.
- מונה מבקר פנים לא.מ.י.ר. – דו”ח המבקר הפנימי לשנת 2016 הועבר לחברי האסיפה הכללית לקראת הישיבה הנוכחית.
- הוקמה וועדת קולנוע ומולטימדיה של א.מ.י.ר לקידום וטיפול בהפקות סרטים ומייצגי אור-קוליים הקשורים ליהדות רומניה, הוועדה בראשותו של מר יוסי אורן.
– הוקמה וועדה אקדמית של א.מ.י.ר. בראשותו של פרופ’ דני קורן.
- תשתית לגיוס כספים לא.מ.י.ר . הוכנה בשנת 2016 והחלו מגעים עם מוסדות וגורמים שונים בעניין זה. בשנת 2017 תמשך הפעילות בתחום זה.
- נעשית עבודה לקידום הרה-ארגון בא.מ.י.ר כולל שינויי תקנון והכנת נהלים, אשר נכנסה לשלב עבודה שטתית. אנו מביאים לאישור האסיפה הכללית הנוכחית את טיוטת התקנון החדש של א.מ.י.ר.
מספר נהלים נוספים אושרו לאחרונה במוסדות א.מ.י.ר. ובשבועות הקרובים יאושרו נהלים נוספים.
- המשכנו במגעים בכל שנת 2016 עם חברי דירקטוריון קריטטייה, גם בחודשים האחרונים של השנה שבהם חלו זעזועים פנימיים בדירקטוריון שלה שאינם קשורים בא.מ.י.ר. מגעים אלה נמשכים בימים אלה.
- הוגשה תביעת לשון הרע נגד ז’אן אשכנזי בהתאם להחלטות מוסדות א.מ.י.ר.
- התבצעו הכנות לפעולות שונות של א.מ.י.ר. אשר תכללנה בתכנית העבודה של 2017.
